English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון ישיבת הכותל - פרשת שלח לך - גיליון 156

 

בית ישיבת הכותל מאחל לכם
ולכל בני משפחותיכם 


שבת שלום!

 
 
 
 
 
 
 
לשולחן השבת 

הרב יהושע טשרנפסקי שליט''א

הכל עניין של הסתכלות
 
   

 

כשעם ישראל במדבר עטופים בענני הכבוד והולכים אחרי ה', קשה להבין איך בכל זאת אומר דוד המלך: "ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם". ארבעים שנה עם ישראל מתקוטט עם ה'! עשרה נסיונות ניסו אבותינו את ה' במדבר! בתקופת המדבר עם ישראל עובר תהליך עמוק של בירור בכל מיני סוגיות. האמת, גם אנחנו מנסים את ה' לא פעם. יש כאלו הנמצאים בקטטה תמידית עם ה' ולחלקנו זה אינו תמידי אלא לפעמים נמצאים במאבק מול הזדהות מוחלטת עם רצונו של הקב"ה. כשקוראים פרשת שלח לך נחמץ הלב וכואב לנוכח הטענות המרושעות כנגד ה'. פרשות קשות לעיכול. היסוד של רשב"ם שלימד אותנו "שצריך לראות דרך התורה את הפשטות המתחדשות בכל יום" נכון גם לגבי הדברים הקשים שנאמרים בתורה.

מלך כוזר בתחילת חיפושו את האמונה והמעשה מגיע אל הפילוסוף לשאול על "האמנתו". כך בלימוד רגיל בכוזרי מבינים. אך לאמיתו של דבר, רבי יהודה הלוי דייק משהו נוסף עליו אני רוצה לעמוד. כותב הכוזרי בפתיחה (לפי תרגומו שלאבן שמואל): "...והמלך היה זהיר מאד במצוות דת הכוזרים, עד שהוא עצמו היה משמש בהיכל אשר להם ומקריב קרבנות בלב שלם. אולם עם כל אשר הוסיף לשמור את המצוות ההן היה המלאך נראה אליו לילה לילה ואמר לו כוונתך רצויה, אבל מעשך אינו רצוי".המלאך נגלה למלך כוזר ואומר לו לחפש את הביטוי המעשי שיבטא את רצונו של ה' במציאות. בשלב הראשון הוא מחפש את רצון ה' בדפוסי החיים בהם היה רגיל!!! הוא ידע שמעשיו אינם הביטוי הנכון אך בהתחלה לא הצליח להשתחרר מתפיסת עולמו. הוא מתבצר בעמדתו עד שכבר אינו יכול לשקר לעצמו יותר. גם המרגלים, שהיו ע"פ חז"ל גדולים באומה, היו שרויים בתפיסות עולם של עצמם וקשה היה להם לראות את רצון ה' בעיני האמת.

איך התהליך הזה קורה? זה יכול לקרות בכמה צורות. נראה שדור המדבר לקה בכפיות טובה. עם כל הניסים שנעשו לעם ישראל, קשיות ערפם גרמו להם להתקוטט עם ה'. מה שייך להתקוטט? רק כאשר כופים בטובה, מכסים את הטובה, לא מסתכלים, לא מתבוננים, אפשר לפתח תפיסת עולם שהאדם בטוח שהוא מקיים את רצונו של הקב"ה אך למעשה פועלים נגדו. "כי כל האנשים הרואים את כבודי... וינסו אותי זה עשר פעמים". פלא!!! ראו את כבוד ה', הגיעו לשיא יכולת האדם להכיר במציאותו של הקב"ה אך מנסים את הקב"ה שוב ושוב. כשהאדם שרוי בתפיסה שגויה, כך רואה הוא את העולם. כך רואה הוא את המציאות הטבעית וחמור יותר כך נותן הוא את התודעה למציאות אותו הוא רואה. מכפיות טובה לקב"ה, דרך כפיות טובה לשליחיו עד לכפירה בטובתו של הקב"ה בארץ ישראל. כך אי אפשר להיכנס לארץ! אם לא מצליחים לראות את ה' כשהוא "גלוי" לעיני כל, בודאי שלא יהיה אפשר לראות ולהבין דרכיו דרך ההנהגה הנסתרת של הקב"ה בארץ ישראל, "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה". במצות עליה לרגל אנו מצווים לראות ולהיראות. אנחנו מצווים לכוון את העינים שלנו לעינים של הקב"ה. לראות איך הקב"ה מתגלה במציאות אך מתוך מבט אמיתי של איך הקב"ה רואה את הדברים. עשה רצונו כרצונך, להפוך את הרצון הפנימי שלנו להזדהות מוחלטת עם הרצון העליון.

המרגלים פיתחו שיטה, פיתחו תפיסות עולם. כל אחד היה ראש, היה מנהיג. לכל אחד הייתה עמדה משלו וכאשר נתבקשו לראות את המציאות בארץ ישראל הם פירשו אותו ביחס למה שהם חשבו שהם רואים. ידועה השאלה האם מה שנותן למציאות את ה"צבע" זה המפגש של העינים שלנו עם המציאות או שיש למציאות "צבע" משלו. התודעה שלנו כלפי המציאות נגזרת מצורת ההסתכלות שלנו עליה. כך בחינוך, במערכת הזוגית והמשפחתית, וכך במפגש עם בני אדם או עם המציאות. בדברי חז"ל אנחנו מוצאים שתי אפשרויות של התמודדות עם "עצת המרגלים", עם המפגש עם המציאות דרך תפיסת העולם בו אדם שרוי. התורה אומרת שמשה קרא ל"הושע בן נון יהושע", הוסיף לו שם. יהושע היה צריך לעבור תהליך הזדהות עם דבר ה' בצורה מוחלטת, סוג של "צא מאצטגנינות שלך" שנאמר לאברהם. צא מתפיסות העולם שלך, תזדהה לחלוטין עם רצונו של הקב"ה. דבר שני, מלמדים אותנו חז"ל על כלב שהלך להתפלל על קברי אבות. יש מסורת! אנחנו מחוברים למתן תורה. אדם שמנתק את עצמו מרבותיו מוסרי התורה לא יזכה לכוון לדבריו של הקב"ה. ר"ע לימד אותנו ש"את ה' אלוקיך תירא" בא לרבות תלמידי חכמים. איזה סוג של תלמיד חכם? תלמיד חכם שגם הוא קשור לתלמידי חכמים! להחזיק בהר סיני! לא הכוונה לקישור נוסטלגי אלא לחיבור תמידי עם התורה הגדולה שניתנה לנו במסורת.

אני מעמיד את הקב"ה במרכז ואת תורתו ושואל את עצמי איך אני משנה את תודעתי לתודעה שתורה לי את הדרך לדעת את רצון ה'.

  

 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -       
 
"שלח לך אנשים.. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" 
 
הקב"ה אומר למשה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר יג, ב). האנשים נשלחים, וכידוע יָצאה מזה תקלה גדולה. למה יצאה התקלה? אפשר שהתשובה לכך רמוזה בסוף הפרשה. התורה מצַוה שם: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (שם טו, לט). מה פירוש "לֹא תָתוּרוּ"? וכי אסור לאדם להשתמש בעינים?! כשה' אמר למשה "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ את הארץ", עִם מה הוא רצה שיתורו? לא עם העינים?!... וכן אדם שרוצה לחצות כביש, האם אסור לו לתור בעיניו אם יש מכוניות או אין מכוניות? או אם הרמזור ירוק או אדום? הרי אם לא ישתמש בעיניו, רחמנא ליצלן ממה שעלול לקרות!
התשובה היא, שאמנם מותר להשתמש בעינים, וגם צריך לעשות כן, אבל אסור שהעינים תהיינה המנהיגות שלנו. העינים צריכות רק לדווח: יש מכונית, אין מכונית. אור ירוק, אור אדום. אבל לפְסוֹק אם לחצות את הכביש או לא - זה צריך להשאיר לַשכל.
כך גם לגבי כיבוש הארץ: העינים צריכות רק לראות. "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא" (שם יג, יח). אבל להחליט האם לְפי מה שרואות העינים אפשר או אי אפשר להכנס לארץ ישראל - את זה צריך להשאיר לשכל. והשכל הרי אומר, שאפשר להכנס לארץ, למרות הענקים והערים הבצורות שראו שם המרגלים. כי מי שהִכָּה והרג ברגע אחד את כל בכורי מצרים, וקרע את הים, והטביע בתוכו את פרעה ואת כל חילו, ונלחם לנו בעמלק, יוכל גם להכות את הענקים בארץ כנען, ולהתגבר על הערים הבצורות.
ואם השכל של המרגלים ושל ישראל לא חושב על כך מעצמו - הרי משה רבינו מזכיר להם זאת, כפי שמובא בפרשת דברים: "וָאֹמַר אֲלֵכֶם, לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם. ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם" (דברים א, כט-ל). הרי לא רק את הענקים והערים הבצורות ראיתם בעיניכם. יש עוד דברים שראיתם בעיניכם. לפני קצת יותר משנה ורבע [מֵאז מכת בכורות, עד ליל תשעה באב שבו המרגלים מתלוננים], ראיתם כיצד הרג ה' את כל בכורי מצרים ברגע אחד. ובמתן תורה, "פָּתַח להם (הקב"ה) שבעה רקיעים... וראו[i]שהוא יחידי" (רש"י שם ד, לה). זכו להגיע להכרה ברורה, שאין בעליונים ובתחתונים שום כח מלבדו ית'. ואם כן, מה יש לפחד מהענקים ומן הערים הבצורות?...
מי שאין לו שכל לעשות את החשבון הזה בעצמו, יכול לסמוך על השכל של משה רבינו, שעשה עבורו את החשבון. אבל המרגלים לא עושים כך ולא סומכים על משה, אלא הולכים אחרי עיניהם, ואם העינים ראו ענקים וערים בצורות - אי אפשר, לדעתם, להכנס לארץ ישראל
 
[i]. כמובן, אין הכוונה כאן לראייה חושית, אלא לראיית השכל.
 
לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א   

---'כאילו היום ניתנו'---
 

בעל "אור החיים" הקדוש שואל במקום שאלה נפלאה: הקב"ה אהב ואוהב את ישראל "מעוצם חיבתו יתברך בישראל וגודל חשקו לתת להם את ארוסתם – זאת התורה", כוונתו למאמר חז"ל[1]: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה'.  ומגודל רצונו וחשקו ואהבתו של הקב"ה לישראל הוא חפץ לתת לנו את התורה, הוציאנו ממצרים וקיימנו לעם. אם כן, מדוע הוא התעכב? מדוע חיכה שבעה שבועות, עד החודש השלישי, ולא נתן לנו את התורה מיד? מתרץ בעל "אור החיים" הקדוש, שאכן הקב"ה מצידו רצה לתת לנו את הכלה, זו התורה, אבל החתן, היינו עם ישראל, עדיין היה צריך להכין את עצמו. ממשיך ה"אור החיים" הקדוש ומסביר שעל עם ישראל לעבור תהליך, על עם ישראל להיבדל ולהיטהר מטומאת מצרים כדי לקבל התורה, כנרמז בפסוק: "לצאת בני ישראל מארץ מצרים". לשם כך ישנם ימי ספירת העומר, בהם אנו מתעלים ממדרגה למדרגה. אמנם, ביום בו נשלמה טהרתם – מיד "ביום הזה באו מדבר סיני".
ננסה להעמיק בביאור הדברים. כידוע, יציאת מצרים לא הייתה על פי מעשינו, אלא מתוך חסד אלוקי גדול. את זאת כינה הכתוב: "בחיפזון", היינו שלא בהדרגה אלא בהתגלות הארה עליונה. לכן, הוצרכו ישראל להשתהות ארבעים ותשעה ימים כדי לתקן ולהתעלות ממדרגה למדרגה עד שיהיו ראויים לקבל את  מידי – התורה מן הדין. כך הוא בכל שנה ושנה ליל הסדר ישנה הופעה של הארה אלוקית גדולה. אולם ,הארה ראשונית גדולה זו מסתלקת  ולא נשאר לה קיום אלא רושם בלבד .לאחריה עלינו לבנות אותה שוב בקרבנו על ידי מעשינו. כך היה ביציאת מצרים ,וכך הוא גם עכשיו, מדי שנה בשנה.
אולם ,לכאורה דבר זה אינו מובן! מדוע הקב"ה האיר הארה גדולה ,העלים אותה ,ולאחר מכן הטיל עלינו להאירה שוב בימים הללו? אם בסופו של דבר האור נעלם מה הייתה התועלת בו?
תשובת שאלה זו נוגעת לעצם חיינו. מבואר בגמרא במסכת נידה[1] שכל תינוק לומד במעי אמו את כל התורה כולה. אולם ,כאשר הוא יוצא מבטן אימו משכחים את התורה ממנו. נשאלת השאלה: מה הטעם בלימוד התורה על ידי העו ָּבר ברחם אימו אם משכיחים אותה מעימו ? התשובה מאוד פשוטה. התורה ,בכל תחומיה, היא אור אלוקי עליון עד כדי שמלאכי השרת אמרו לרבש"ע[2]: "מה לילוד אשה בינינו". מדוע אתה, רבש"ע, נותן תורה לבני אדם קרוצי חומר? אפילו משה רבינו, שיא האנושות ,הוא ילוד אישה אחרי הכל. מה היחס ובשייכות של בני-אנוש לתורה האלוקית שקדמה לעולם ,שהיא שמותיו של הקב"ה ,שהיא כל כך עליונה?  
אכן, ביאור הדברים הוא שהנשמה היהודית הישראלית ,עוד בטרם באה בשערי עולם הזה,  לומדת את כל התורה כולה. כעת אותה תורה אלוקית ועליונה חקוקה בנו ,כדי שנוכל להוציא  ה לפועל בעולם הגשמי ,המסתיר כל כך את  .דבר זה הוא קשה ביותר. כל אחד 7התורה מאיתנו יודע עד כמה קשה לעמול במסכת מכות , למשל, כמה פיתויים ודברים המושכים אותנו מחוץ ללימוד ישנם .הסיבה לכך היא אלקיותה של התורה. לכן עלינו להכין עצמינו לקבל תורה ולעמול על קישורינו אליה.  

 
[1] ל,ב
[2] שבת פח,ב

 

 
[1] ברכות נז, א ועוד
 
פינת גדולי ישראל  


ר' אליה שפירא - בעל 'אליה רבה'
 

רבי אליה שפירא ראש מתיבתא ודרשן מפראג (ה'ת"ך - ח' בניסן ה'תע"ב), פוסק, מחבר הספרים "אליה רבה" ו"אליה זוטא".

חייו

נולד בפראג לרב בנימין זאב וולף, רבה של פיהם (כיום בוהמיה). בצעירותו למד תורה בקאליש, פולין, אצל רבי אברהם אבלי גומבינר, בעל מגן אברהם, ואצל סבו (אבי אביו) ר' אהרן שמעון (מופיע בספרות ההלכה בשם מהר"ש מפראג). בספריו מזכיר הוא רבות את סבו בשם "זקיני הגאון". בתחילה כיהן כרב בעיר קלין ולאחר מכן בעיר טיקטין. לבסוף התמנה לדרשן וראש ישיבה בעיר הולדתו פראג.

נפטר בחיי אביו ביום ח' בניסן תע"ב בפראג.

גיסו (חתן אביו) הוא הגאון רבי יעקב ריישר בעל הספר "חוק יעקב", תורת השלמים ועוד.

חיבוריו

חיבורו אליה זוטא שהוא פירוש קצר על ספר הלבוש לרבי מרדכי יפה, נדפס במהדורות ה"לבוש".

חיבורו אליה רבה שהוא הפירוש הארוך, נכתב אף הוא על סדר ה"לבוש". הספר לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר מותו בידי תלמידיו. כתב היד המקורי אבד בשריפה גדולה בפראג בשנת ה'תקי"ד יחד עם ספרים נוספים של המחבר שאבדו, והפירוש השתמר רק בהעתק אשר לפי עדות המוציא לאור היה חסר ומטושטש. התלמידים שינו מכוונתו המקורית של המחבר, ובמקום להדפיסו בצמוד לספר ה"לבוש" הדפיסוהו בצמוד לשולחן ערוך. דבר זה גורם לעתים לאי-הבנה, באשר דברי "אליהו רבה" נסובים על דברי ה"לבוש" ולא על דברי ה"שולחן ערוך". מאוחר יותר נדפס "אליהו רבה" כספר בפני עצמו.

שני הספרים נחשבים לספרי יסוד בפסיקה האשכנזית.

כמו כן חיבר גם ספר חידושים על התלמוד, גם הוא בשם "אליה רבה", ונדפס על ידי נכדו.

 


 

מתוך אתר המכלול.
 

חוגגים בר/בת מצווה לילדי ולנכדי הבוגרים של ישיבת הכותל
 
בוגרים יקרים,  
אנו מעוניינים לערוך אירועי בר ובת מצווה לילדי ונכדי הבוגרים החוגגים השנה את כניסתם לעול מצוות. 
בתוכנית צפוי להערך סיור בעיר העתיקה, מפגש עם ראש הישיבה והרבנים וכן פעילות חוויתית. 
 
אם אחד מילדיכם/נכדיכם חוגג השנה בר/בת מצווה נא צרו קשר בהודעה עם אליאל (אחראי בוגרים) 0504739321 והוא כבר יצור אתכם קשר למתן פרטים מדויקים


חדשות, אירועים ועדכונים חמים חמים!!

 

 

סיום של חיילינו מהנחל -
ברחבת הכותל המערבי רגע לפני ההשבעה!


"כשם שעזרתני לסיים מסכת זו, כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד"

 

 

 

 

 

מזל טוב לירדן פניטש- על עלייתו ארצה בשעה טובה!

 

 




השבעת חיילנו
משיעורים ב' וג' מחטיבת הנח"ל בכותל.

 

ה' ישמור צאתכם ובואכם


 

 

ראש הישיבה יחד עם תלמידנו
ממכינת ידידיה
ועם הרב יוחאי מימון בהשבעתם 
בכותל המערבי

 



 

 

ישיבת הכותל בירידה לכותל
בשירה וריקודים בערב שבת ירושלים

 

 



תפילת ערבית חגיגית

ביום ירושלים

בישיבת הכותל בשירה וריקודים.

 




יום ירושלים



 ירושלים של תורה בישיבת הכותל.

 

במהלך הערב זכינו לשמוע שיעורים רבים מפי רבנים בנושא ירושלים
 












 

זכינו לביקור ושיעור מפי הרה"ג

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

הרב יצחק יוסף שליט"א

 

 

 

צאתם לשלום ושובכם לארץ בשלום
בישיבת הכותל נפרדים בימים אלו מבני חו"ל שחוזרים לחו"ל בתום שנת לימוד מוצלחת בישיבה

 


 

בערב חג מתן תורה התאספו חברים ממחזורים מ"ב ומ"ג למשמר ליל שישי, שיעורים ומפגשים עם ראש הישיבה ורבני הישיבה לקראת החג.

ברוך בואכם







מבצע לרגל חודש הספר העברי!

ספרו של הרב הדרי ב 50 ש"ח



_______________________________________________
 
  • מזל טוב לניר ושובל קורנפלד (כולל) לרגל הולדת הבת בארי מרים
  • מזל טוב לרב אבנר ורעייתו גילה ששר לרגל הולדת הנכד
  • מזל טוב לברוך ושירה לרנר (כולל) לרגל הולדת הבת מעיין
  • מזל טוב לרב נעם ורעייתו נעמי לייקח לרגל הולדת הבת שחר ציון
עשה לך רב 
 

מזוזה בבית משותף

שאלה:

א. האם יש עניין לקבוע מזוזה בתוך צורת הפתח, או שדי גם בקיר שע"י הפתח?

ב. במקרה שא"א בתוך הפתח, האם עדיף בקיר מבפנים או מבחוץ?

ג. במידה ויש הוצאה נוספת בכדי שיוכלו לקבוע את המזוזה בתוך הפתח, (כגון בעל מלאכה שיחצוב במשקוף-אם אין עוד תוספת של משקוף מבפנים או מבחוץ), האם בבית משותף, חדר מדרגות, אפשר לדרוש מכל דיירי הבית להשתתף בהוצאה זו?
מדובר בדלת אלומיניום שממלאת את כל צורת הפתח, האפשרות היחידה היא לחצוב במשקוף.

 

התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב,

יש לקבוע את המזוזה בתוך טפח מצורת הפתח ואכן ניתן לדרוש מדיירי הבניין להשתתף בהוצאה זו.

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי