שאל את הרב

שאלה:

לכבוד הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א,
שלום כבוד הרב! רציתי לשאול מספר שאלות בעניין הדלקת נרות (בעיקר מסימן רס"ג סעיפים ו-ז) וקבלת שבת. הבנתי שבהדלקת נרות שבת ישנם שני דינים: חובת הבית (שלום בית- שלא יכשל בעץ או באבן), וחובת הגוף. בנוסף, הבנתי שכיום כשיש לנו תאורה חשמלית- היא מועילה רבות לגדר של חובת הבית, ואולי אף לחובת הגוף. השאלות הן כדלהלן:
א. האם ניתן לברך על הדלקת תאורה חשמלית ומדוע? (כגון בחדר בבית מלון, שמסוכן להדליק נר וכד').
ב. האם באופן שכל סיבת ההדלקה היא מצד שלום בית ניתן לברך על ההדלקה? (כגון במקרה שהבעל נסע לשבת, ואשתו מדליקה בביתם, והבעל מתארח במקום שבו יש לו חדר "מיוחד" משלו, וממילא כל הדלקתו היא מצד שלום בית). מהשו"ע, משנ"ב והביאור הלכה הבנתי שכל הסיבה שלא מברכים על הדלקה בגדר של שלום בית היא מפני שאשתו מדליקה בבית מצד חובת הגוף, וממילא פוטרת בברכה גם את שאר החדרים, בדומה לבדיקת חמץ. אמנם, כשלא נמצא עם אשתו, ומדליק בחדר המיוחד שלו משום שלום בית, כן מברך. האם הבנתי נכון?
ג. מהו הגדר של "חדר המיוחד" בימינו? (עליו מדובר בסימן רס"ג סעיפים ו-ז).
ד. זוג שהתארח בבית ההורים בשבת, ומפאת חוסר מקום הם נאלצים לישון אצל השכנים. אמנם, כל הסעודות וכו' מתקיימים בבית ההורים. היכן ידליקו נרות, ומדוע?
ה. להבנת מהות העניין: זוג נשוי שמתארח וישן בבית ההורים בשבת, מדוע הם צריכים לברך על הדלקת הנרות? הרי לכאורה הם סמוכים על שולחן ההורים, ומצד חובת הגוף בעלת הבית הוציאה אותם. בנוסף, מצד חובת הבית (שלום בית)- ישנה תאורה חשמלית בבית, ומדוע אם כן הם מחויבים להדליק בכלל? אם זה מצד התאורה החשמלית שבחדר שלהם (בהנחה שנגדיר זאת כחדר מיוחד שלהם) אולי הברכה היא רק על החשמל ואז זה תלוי במה ששאלתי את הרב לעיל (שאלה א').
ו. אדם שנסע לשבת (ללא אשתו), ומתארח בבית של משפחה. אשתו מדליקה בשבילו בבית שלהם. מאידך, בבית בו הוא מתארח יש לו "חדר מיוחד" לכאורה – שהרי הוא נמצא בקומה תחתונה, עם דלת סגורה, שרותים פרטיים וכו' (בהנחה שנגדיר זאת כחדר מיוחד (תלוי מה הרב יענה על שאלה ג' לעיל). הוא השאיר תאורה חשמלית דלוקה שם (מצד שלום בית). האם צריך לברך על החשמל הזה? המשנ"ב בס"ק ל"ב כתב: "הא אם היה לוחדר מיוחד צריך להדליק ולברך אפילו אם מדליקין עליו בביתו"- אני הבנתי שהכוונה היא לברך מצד הדין של שלום בית. וא"כ, לכאורה בנידון כאן יש לו חובה להדליק בחדר שלו (שלכאורה "מיוחד" לו) וממילא, האם יברך על החשמל שם? ואם הרב פסק בשאלה א' לעיל לא לברך על חשמל, א"כ לא יברך בכלל? האם ידליק ללא ברכה?
ז. מה דינם של בחורי ישיבה בהדלקת נרות שבת?

בעניין קבלת שבת:
א. בבית כנסת שמתפללים מנחה בערב שבת סמוך מאוד לשקיעה כך שלא יהיה זמן לקבל שבת, האם מותר לקבל שבת ואחר כך להתפלל מנחה?
ב. אשה שגרה בירושלים וטרודה מאוד בהכנות לשבת ולא תספיק לקבל שבת 40 דק' לפני השקיעה כמנהג ירושלים, מה עדיף שתעשה: א. שתדליק נרות 40 דק' קודם השקיעה עם תנאי ( דהיינו, האם ניתן להגדיר זאת כ"צורך?). ב. שתדליק מאוחר יותר ממנהג ירושלים, ובכך לא תזדקק להדליק עם תנאי.
תודה רבה לכבוד הרב.

תשובה:

שלום וברכה,

לעניין הדלקת נרות שבת:

מדליקים נרות שבת משום כבוד שבת ומשום שלום בית.

אדם שהקצו לו חדר להתארח בו, הוא הנקרא חדר המיוחד, מדליק בברכה על אף שאין אשתו עמו ומדליקה בביתו. שגדר שלום בית הוא גם חשש שמא ימעד מחפץ מפאת החשיכה.

 אף בתוספת אורה יש תוספת כבוד שבת. לפיכך אף במקום שיש בו תאורה או שאחרים הדליקו שם נרות, יש להדליק בברכה. אלא שאם יש תאורת חשמל הן במקום שישנים והן במקום שאוכלים, יכול להדליק היכן שיבחר.

יש לציין שהרב (-רש"ז אויערבאך) פסק שתאורה המתבססת על חשמל המגיע מתחנות כוח לא ניתן לברך עליו כיון שהחשמל מתחדש כל רגע ורגע. אולם תאורה המקבלת את החשמל מסוללות כגון פנס וכדו', ניתן לברך עליו משום שהחשמל קיים כבר במציאות (בדומה לשמן של נר). ואולי ניתן לברך אף בתאורת לד הניזונת מסוללות.

בחורי ישיבה יוצאים בזוג נרות עבור כלל הבחורים הרווקים ולא כל אחד ואחד מדליק בפני עצמו, שכן מנהג זה הוא דווקא בנשים.

 לעניין קבלת שבת:

א. עדיף לקבל שבת רק אחר תפילת המנחה. ועדיף להמנע מלהתפלל במניין שמקבל שבת קודם מנחה.

ב. אשה שלא תסיים את ההכנות לשבת בעת זמן קבלת השבת הכללית עדיף שתסיים את ההכנות ורק לאחר מכן תקבל שבת ובלבד שעדיין יהא זמן קודם השבת עבור תוספת שבת.

בשורות טובות.

התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א