שאלה:
כיצד מכינים מטרנה בשבת? האם מותר לערבב מים קרים וחמים יחד ולשפוך עליהם את האבקה? (מים קרים בלבד אי אפשר כי התינוק לא יאהב זאת, מים חמים בלבד אי אפשר מחשש לכוויה, לחכות עד שהמים החמים יפשירו גם אי אפשר כי התינוק בוכה שהוא רוצה אוכל) הסברה לומר שהדבר מותר ואין בעייה של בישול כיון שיש סוברים שבמים איסור הבישול הוא רק מדרבנן, ולצורך תינוק מותר לעבור על איסור דרבנן, ואם האפשרות הזו אסורה-אז מהי כן הדרך להכין מטרנה לתינוק בשבת?
תשובה:
שלום וברכה,
בבואנו לדון באופן הכנת מטרנה בשבת יש לדון בשני נושאים, עירוב מים רותחים וצוננים ונתינת האבקה למים רותחים.
עירוב רותחין וצוננין בשבת:
ראשית יש להקדים ולומר, כי לא בכל ערבוב מים קרים וחמים בשבת יש בו משום איסור בישול.
השו"ע (באו"ח סימן שי"ח סעיף י"ב) פסק שמותר לערות מים חמים לתוך מים צוננים ולהיפך ובלבד שלא יערה מים צוננים לתוך מים רותחים הנמצאים בכלי ראשון. הרמ"א העיר עליו, שאם המים הצוננים מרובים עד כדי כך שאם יתערבו עם הרותחין לא יוכלו להתבשל, מותר לערותן לרותחים אף שהמים הרותחים הם בכלי ראשון שאינו ע"ג האש.
בעל החיי אדם (חלק ב', כלל כ', סע' ג') ציין (ומביאו המשנ"ב בס"ק פ"ג כהשלמה לדברי הרמ"א), שנתינת מים צוננים לכלי ראשון שהוסר מעל גבי האש מותרת, דווקא אם מערה כמות גדולה בפעם אחת. שהרי אם לא יערה בפעם אחת, עלולים המים הצוננים שכבר נתערבו ברותחין להתבשל עד שכלל המים הצוננים יתגברו ויצננו את הרותחין. וכן פסק בעל הבן איש החי (שנה ב' – פרשת בא, אות י"א). וכך מכריעים רוב האחרונים.
בעניין עירוי רותחין לתוך צוננין, נקטו המגן אברהם (ס"ק ל"ה) והפרי מגדים (ס"ק ק"ו) שגם בזה הצוננין צריכים להיות מרובים ע"פ הרותחין. וכך פסק המשנ"ב ולא כדעת חלק מהראשונים, הסוברים שאף אם הצוננין מועטין מותר לערות עליהן רותחין מכלי ראשון – כיון שהם מתערבבים, והרותחין נעשים ככלי שני וכלי שני אינו מבשל.
סיכום:
- מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך מים צוננים, אם המים הצוננים יצננו את הרותחים אל מתחת לחום של "יד סולדת".
- מותר לערות מים צוננים לתוך מים רותחין בכלי ראשון, ובלבד שיערה בפעם אחת כמות גדולה של מים צוננים שבכוחם לצנן את המים הרותחים לחום שאין ה"יד סולדת בו".
- ביחס לשאלתך, אפשר לערות את המים הרותחים לכלי שני ריק (בקבוק), ובזה אינו נכנס לחישוב יחס הכמויות של המים הרותחים והצוננים, כיון שכלי שני אינו מבשל בלח.
נתינת אבקה ברותחין בשבת:
מעיקר הדין, מותר ליתן אבקה מבושלת אף בכלי ראשון שאינו מונח ע"ג האש כיון שאין בישול אחר בישול וכן פסק השו"ע (או"ח סימן שי"ח, סע' ד').
כמו כן פסק השו"ע (סעיף י') שכלי שני אינו מבשל, ומדייק בדבריו הביאור הלכה (ד"ה אסור) שדווקא במאכלים שאין אנו בקיאים אם מתבשלים בכלי שני ומחמירים בהם מספק, כלי שני אינו מבשל ורק בדיעבד ניתן להקל בהם. ולכן לפי השו"ע בדיעבד ניתן להקל באבקה שאינה מבושלת אם נתנוה לתוך כלי שני שהיד סולדת בו.
אך לפי המג"א (ס"ק י"ח), נראה שיש להחמיר ולא ליתן אבקה שאינה מבושלת במים חמים שהיד סולדת בהם גם אם הם בכלי שני. מכיוון שיש דברים המתבשלים אפילו בכלי שני, ואין אנו בקיאים להבדיל בין סוגי המאכלים.
ברור אם כן, שמותר ליתן אבקה, אף אם אינה מבושלת, בכלי שני שאין היד סולדת בו.
לעניין נתינת אבקה שאינה מבושלת, בכלי שלישי, פסק בעל הפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק ל"ה) שכלי שלישי אינו מבשל אף את "קלי הבישול" ולכן מותר ליתן אבקה שאינה מבושלת בכלי שלישי. לעומתו, נקט החזו"א (סימן נ"ב ס"ק י"ט) להחמיר ולאסור ליתן בכלי שלישי שהיד סולדת בו, הן את קַלֵי הבישול המפורשים בגמ' והן את מה שעיננו רואות שמתבשל בכלי שלישי.
סיכום:
- אבקה מבושלת ניתן לתנה אף בכלי ראשון שאינו עומד ע"ג האש, כיון שאין בישול אחר בישול.
- יש להחמיר ולא ליתן אבקה במים חמים שהיד סולדת בהם גם אם הם בכלי שני, כיון שאין אנו יודעים לזהות בבירור מהם המאכלים המתבשלים בכלי שני.
- אם לא ברור שאבקה מתבשלת בחום שהיד סולדת בו, מותר לתנה בכלי שלישי שהיד סולדת בו, אף לדעת החזון-איש.
למעשה, הכנת בקבוק לתינוק מתבצעת בשני שלבים. הראשון הכנת המים בחום הרצוי, כפי שביארנו לעיל והשני נתינת האבקה לתוכם. באופן כזה ניתן לערב את האבקה בשופי, גם אם אינה מבושלת, כיון שאין מי הבקבוק חמים עד כדי כך שהיד סולדת בהם.
התשובה ניתנה ע”י רבני הישיבה