שאלה:
יש הרבה דברים שמזכירים בתפילות השונות ביום כיפור ואני משתדל לכוון על הכל ולהיות שלם עם כל מה שאני קורא/מתפלל.
אך יש איסורים שאנחנו מבקשים עליהם סליחה בתפילה אם עשינו אותם במזיד או בשוגג.. אך איך אני יכול לקרוא את זה בכוונה שלמה אם אני יודע בוודאות שאני יעשה אותם לאחר כיפור?! אני מאוד מתוסכל מהענין.
תשובה:
שלום רב,
רבותינו לימדונו, כי כל יהודי מורכב, למעשה, משני חלקים השונים זה מזה במהותם, הגוף והנשמה. נשמת היהודי החצובה מתחת כסא הכבוד, היא השואפת את מזונה הרוחני ומשיגה אותו ע”י ריבוי מצוות ומעשים טובים, לימוד תורה והימנעות מעבירות. רבותינו המשילו את נשמתנו לבת מלך הנתונה לחסדיו של אדם פשוט ומשוועת שיתן לה צרכי בת מלך. החלק השני, הלא הוא הגוף, שואף הוא מטבעו להנאות גשמיות וממנו נובעות התאוות הפסולות. שני חלקים אלו נתונים במאבק מתמיד, ישיר ועקיף, ביחס לקביעה מי ימלוך ומי יעצב את חייו של האדם. תפקידו של האדם בעולם הוא ולאפשר את שליטת נשמתו על גופו, ע”י כך שבוחר לספק לה את מזונה הרוחני.
אמנם, כולנו יודעים כי בחירה זו איננה פשוטה כלל ועיקר, הכוחות המושכים את האדם לבחור בצד האחר, חזקים עד למאוד. גדול הוא כוחו של היצר הרע ואיננו מרפה מן האדם אף לרגע. שלמה המלך כינה את היצר הרע ‘מלך זקן’, הוא ותיק ומנוסה, ערמומי ופיקח ואינו בוחל בשום אמצעי לשם הכשלת האדם ודיכויו.
אע”פ שיצר הרע איננו מרפה מכל אדם, הרי שיש לו ‘אהבה מיוחדת’ לאנשים צדיקים המשתדלים באופן מיוחד לעבוד את הקב”ה.
לאנשים אלו, דואג יצר הרע להמציא סיבות ותירוצים מיוחדים מדוע אינם באמת צדיקים וטובים כפי שהם חושבים. יש ויצר הרע מרמה את האדם שיחשוב כי מעשיו כלל אינם מעשים טובים, או שממעיט בערך מעשיו ומראה לאדם כאילו כלל לא נאבק על מנת להשיג את הישגיו הרוחניים, ועוד כמה מיני תחבולות שונות ומשונות.
אחת מן התחבולות היא להראות לאדם כאילו האדם עצמו מרמה את עצמו ואת הקב”ה בדרך חייו. יצר הרע ‘שותל’ בליבו ובמוחו של אדם מחשבות כאילו באמת אינו חפץ בהתקדמות ובהישגים רוחניים וכאילו כל מאמציו הם רק הצגה כלפי חוץ. והוכחה טובה יש לו ליצר הרע לכך: “הרי אתה יודע שתשוב ותיפול, אתה יודע טוב מאוד שתשוב לחטוא ולהתלכלך בבוץ החטאים, את מי אתה מנסה לרמות?!”.
משפטים אלו ודומיהם נזרעים בליבו של האדם פעמים רבות ע”י היצר ביודעו כי ע”י כך האדם יפול לזרועות הייאוש ובכך תימנע דרכו להתקדמות רוחנית.
בנקודות קשות אלו, בהן האדם מרגיש שבור, מרגיש כאילו הוא מרמה את עצמו ואת אלוקיו, עליו לשאוב עידוד גדול מכך שידע שהאמת היא שהוא באמת שואף להגביר את שליטת נשמתו, הוא שואף לעשות רצון בוראו, אך כמו שאומרים בתפילות הימים הנוראים “מה אעשה והוא מאש ואני בשר ודם?”.
עליך לדעת, כי הקב”ה, אבינו הרחמן, מכיר אותנו ואת חולשותינו היטב ויודע כי אנו נתונים במאבקים פנימיים ללא הרף.
רק ע”י מאמצים, שלעיתים מסתיימים בנפילות, נצליח. אנשים כמוך, החפצים לעשות רצון בוראם, צריכים לדעת כי הנפילות הן חלק מתהליך ההתקדמות ועלינו לקום מהנפילות, במאמצים מרובים, וללמוד מהן על מנת שלא נשוב ליפול. וגם אם נפלנו שוב, עלינו לאסוף כוחות ולקום ו”שבע יפול צדיק וקם”.
לסיום, כלל זה נקוט בידך, אם התחושות הנולדות בך כתוצאה מאירוע מסויים בחייך גורמות לך להרפות או להתייאש מן ההתקדמות הרוחנית, דע לך כי אין זו אלא עצת היצר הרע.
בהצלחה בדרך העולה מעלה.
התשובה ניתנה ע”י רבני הישיבה