שאלה:
שלום לרב שליט"א!
בכמה מקומות אמרו שמי שטרם זכה לקיים פו"ר לא יבטל עונתו:
בבאור הלכה סימן ר"מ, א' הביא מישועות יעקב שמי שלא קיים פו"ר אין להחמיר להימנע מתשמיש ליל א' דפסח, שבועות, ר"ה ושמיני עצרת.
בשו"ע סימן ר"מ, י"ב שאסור לשמש מטתו בשני רעבון (רח"ל) אלא לחשוכי בנים, ובאר משנ"ב דהיינו שלא קיים פו"ר.
וכן ראיתי שהביא (בס' מקראי קודש) לגבי תשעה באב שחל בשבת שאף לנוהגים כרמ"א מי שאין לו בן ובת ישמש בליל שבת.
א. לכאורה כיוון שאין האשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה/וסתה, האם צריך לומר שדווקא בזמנים אלו יקיימו עונתם? או שכיוון שלא נפקדו יקיימו עונתם כרגיל בכל אופן עד שייפקדו?
ב. אם יקיימו עונתם בכל אופן – האם כך הדין אפילו במעוברת ומניקה? (בדומה לכך אולי משמע במשנ"ב רמ סק"ב שמי שלא קיים פו"ר אסור לבטל עונתו למרות מחילתה ואף כשמעוברת)
ג. מה הדין כיום שיש נשים שיודעות שיכולות להתעבר רק בטווח ימים מסויים (כשבועיים קודם הוסת הבא)?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה,
בליל תשעה באב שחל בשבת יקיימו עונתה רק אם חל בו ליל טבילתה. אף כאשר אין להם בן ובת לא יקיימו עונתה בליל תשעה באב אם אין זה ליל טבילתה. ואין כוונת המשנה ברורה שהזכרת להתיר פקידה בימים הנ"ל.
בשורות טובות.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א