שאלה:
שלום לכבוד הרב יש לי טוסטר חלבי ואני רוצה להגעיל אותו לבשרי. האם זה אפשרי? אם כן, מה לעשות?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
המשנה במסכת עבודה זרה (ה',י"ב) מלמדת אותנו את הכלל הידוע של הגעלת כלים: "כבולעו כך פולטו" "הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים את שדרכו … להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור".
הגעלה שייכת בכלים שבלעו איסור, או בשר וחלב, תוך כדי בישול במים או ברוטב. אופן ההכשרה הוא ע"י הכנסת הכלי לתוך מים רותחים העומדים על גבי האש ומעלים בועות.
ליבון שייך בכלים שבלעו איסור, או בשר בחלב, והשימוש בהם היה במגע עם החום עצמו ללא מים או רוטב.
בתשובתנו יש לדון בשתי נקודות:
– האם בכלל מותר להכשיר כלים מחלבי לבשרי ולהיפך.
– איך מכשירים טוסטר?
שינוי כלי מחלבי לבשרי ולהיפך:
המגן אברהם (בסימן תק"ט ס"ק י"א) כתב שהעולם נוהגים איסור להגעיל כלי שנשתמש בו בבישול חלבי בשביל להשתמש בו אח"כ בשימוש בשרי. טעם המנהג שמא אדם יבוא להשתמש בכלי חלבי לצורך שימוש בשרי וישכח להגעיל את הכלי לפני השימוש. מדברי המג"א משמע שאסור גם ללבן כלי הצריך ליבון כדי להשתמש בו אח"כ לבשרי, וכן פסק הפרי מגדים (אשל אברהם סימן תנ"א ס"ק ל').
אמנם בשער המלך (הלכות יו"ט פ"ד הלכה ח') הוכיח מדברי הסמ"ק שטעם המנהג הוא מכיוון שיש הלכה בהלכות הגעלת כלים שצריך להגעיל כלי רק כאשר אינו בן יומו (שלא השתמשו בכלי במשך כ"ד שעות) וחששו שמא יבוא להגעיל כלי שהוא בן יומו. לכן אסרו להגעיל כלים משימוש חלבי לשימוש בשרי או להיפך. אמנם בליבון כלים, שלפי ההלכה מותר ללבן כלי בן יומו, לפי שער המלך מותר ללבן כלי שהשתמשו בו לחלב לצורך שימוש בשרי. וכן פסק בשו"ת עצי לבונה (סימן פ"ט).
למעשה, האחרונים התירו להכשיר כלי משימוש חלבי לשימוש בשרי בכמה אופנים:
1. בשעת הדחק כשאין כל ברירה אחרת.
2. כאשר מגעילים את הכלים לפני פסח מאיסור חמץ שבו.
3. כאשר הכלי נאסר משימושו המקורי.
4. במידה וחלפה שנה שלימה מבלי שימוש בכלי.
5. אם קיבלו את הכלי במתנה או שמכרוהו, ורוצים לשנותו מייעודו המקורי.
6. כאשר לזמן מה משתמשים בכלי בתורת סתמי (פרווה) ורק לאחר מכן מעבירים אותו לשימוש המין השני.
לפיכך, בני עדות אשכנז נוהגים לאסור הגעלת כלים לשם שינוי השימוש מחלבי לבשרי ולהיפך, פרט למציאות של אחד מן האופנים הנ"ל, שבהם מותר.
לעומת בני אשכנז, בני עדות המזרח לא נהגו במנהג זה, וכשיש צורך בדבר היו מגעילים כלים משימוש בשרי לחלבי או להיפך (כך כתב החיד"א בספרו מחזיק ברכה תק"ט, ב' וכך פסק בשו"ת יביע אומר חלק ג', יו"ד, ד'. וטעמם שאין לנו לגזור גזרות מדעתנו במה שלא נזכר בגמרא).
הכשרת טוסטר:
השו"ע בסימן תנ"א סעיף ד' פוסק: "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור (בלא מים) כגון שיפודים ואסכלאות וכיוצא בהם, צריכים ליבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם".
טוסטר בוודאי נכנס לגדר זה של שימוש ע"י האש, ולכן צריך ליבון.
לענין ליבון, הפוסקים מחלקים בין "היתרא בלע" לבין "איסורא בלע" (ש"ך יו"ד סימן קכא ס"ק ח', מג"א או"ח תנ"א ס"ק י"א).
היתרא בלע – פירושו שהכלי בולע דבר היתר, כגון שאני משתמש בו לצורך שימוש חלבי, ובזה אין איסור בדבר. ולכן מספיק לצורך הכשרו ליבון קל שהגדרתו הוא "שקש נשרף עליו מבחוץ" (רמ"א שם).
איסורא בלע – פירושו שהכלי בולע דבר איסור, כגון שהשתמשו בכלי לצורך בישול בשר נבילה או בישול בשר בחלב ביחד. ובזה צריך ליבון קשה "שיהיו ניצוצות ניתזין".
במקרה שלך, שאתה רוצה להכשיר את הטוסטר לצורך שימוש בשרי זה נקרא "היתרא בלע", ואם כן מספיק ליבון קל. אופן ההכשרה יתבצע ע"י ניקוי הטוסטר היטב מכל הפירורים ושאריות המזון שבתוכו, ולאחר מכן יש לחברו לחשמל ולהשאירו דלוק במשך חצי שעה.
הערה: כל הדיון והפסק נסוב סביב הפיכת השימוש במכשיר מחלבי לבשרי ולהיפך ואין לראות בתשובה זו היתר להכשיר מכשיר זה לפסח.
בברכה
התשובה ניתנה ע”י רבני הישיבה