שאלה:
אני מתפלל בנוסח אשכנז, וראיתי שבכל הסידורים הישנים לא מופיע לומר יהיו לרצון לפני אלקי נצר, ושלדעת הגר"א יש עדיפות שלא לומר זאת, אך המשנ"ב הביא בשם האחרונים שטוב לומר יהיו לרצון לפני התחנונים.
אני התרגלתי לומר "יהיו לרצון" במשך שנים, כיון שמישהו אמר לי שאם אומרים פסוק שמתחיל ומסים באותיות שמי לאחר התחנונים, אז חייבים לומר יהיו לרצון.
שאלותי:
א. האם נכון שמי שאומר את הפסוק של שמו צריך לומר יהיו לרצון?
ב. בהנחה ואין צורך לומר "יהיו לרצון בגלל הפסוק, האם אני יכול לחזור למנהג אבותי המקורי ולהפסיק לומר את ה"יהיו לרצון" הראשון ולחשוש לדעת הגר"א?
תשובה:
שלום רב,
א. לפי המשנה ברורה נכון לומר "יהיו לרצון". אך גם לפי המשנ"ב אין בכך חובה אלא רק "נכון" – דהיינו יותר כדאי. הגר"א לא חשש לזה.
ב. דעת הגר"א נבנצל שאפשר לחזור למנהג אבותיך ואין צריך לעשות על כך התרת נדרים.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א