שאלה:
האם אפשר להחשיב את כספי תשלומי הביטוח הלאומי כחלק מכספי מעשר כספים? (ראיתי בתחומין מאמר של הרב פיקסלר דרור בעינין). רצוני בהלכה למעשה.
תשובה:
על פי תשובת הציץ אליעזר (חלק ט סימן א פרק ה) ניתן לזקוף על חשבון מעשר כספים את הסכומים שמשלמים למס הכנסה, וכל כיוצא בזה מה שפורעים עבור צרכי הציבור. הוא לומד זאת מדברי הרמ"א (יו"ד רמט,א) והט"ז שם שכתבו שאין לפרוע מיסים ממעות מעשר היות ותשלום מיסים הוא דבר מצוה, ואסור לפרוע חובו מן הצדקה. וכתב ש"מזה שהט"ז החשיב תשלום מסים כתשלום – לצדקה נפתחו לפנינו דרכי – היתר באופן שכן יוכלו לשלם מכסף המעשר עבור תשלומי – מסים", ומביא שם עוד כמה ראיות וטעמים להיתר.
והגר"ד ליאור בתשובה טלפונית (באתר ישיבה, כח שבט התשס"ט) כתב שהדבר נכון גם בנוגע לביטוח לאומי שנחשב תשלום לצרכי הציבור, אף על פי שתשלומי הביטוח הלאומי הם ביטוח ואנחנו מקבלים אותם בחזרה (כשהאדם בגיל 70 הוא מקבל אותם בחזרה) ובינתיים הוא נותן את התשלומים לצורכי ציבור. וכן אדם עובד, כל חודש משלם אחוזים מסוימים מהמשכורת שלו לביטוח לאומי והכספים הולכים, אמנם גם בשביל עצמו, אבל גם בשביל אחרים. ולכן, מכיון שהכסף הולך לצרכי ציבור אפשר להחשיב זאת כמעשר כספים. עד כאן דבריו.
(ואני חוכך בדעתי לגבי מס הכנסה כמה אחוזים מתוך מה שמשלמים ניתן לזקוף כמעשר כספים, שהרי ברור שחלק מהכסף הולך למטרות שאינן יכולות להיחשב למעשר כספים, כגון תמיכה בקולנוע, בערוצי לוויין וטלויזיה, בתרבות החילונית, וקיזוז חשמל לעזה, ומחיקת חובות ארנונה לערבים וכו'. אולם בפשטות נראה שהרוב הולך למטרות טובות שניתן להחשיבן, וביחוד בביטוח הלאומי הכסף בדרך כלל הולך לחולים ונזקקים, והראיה שהרבנים הנ"ל לא חילקו, ולכן למעשה ניתן להקל לדבריהם להחשיב את כל הסכום).
התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב