ישיבת הכותל​

מרכז תורני וואהל שע"י מרכז יב"ע

ישיבת הכותל​

מרכז תורני וואהל שע"י מרכז יב"ע

שאל את הרב

שאלות ותשובות

נושאים בשו"ת:

מידת הגמישות בכיסוי ראש לאשה נשואה

שאלה:
בס”ד

שלום כבוד הרב,

לקראת נישואיי חתני ואני התחלנו לדבר על כיסויי ראש,
חתני בעד כיסוי ראש אך מעוניין שהכיסוי ראש לא יכסה את כל השיער אלא יגלה מעט שיער מקדימה ועוד די הרבה שיער מאחורה, כלומר- הכיסוי ראש יהיה כמעיין סרט עבה, שיעיד שאני אישה נשואה.
שאלתי היא עד כמה אני יכולה להתגמש בשבילו?

תשובה:

שלום וברכה,
ראשית מזל טוב לרגל נישואיכם הקרבים.
על מנת לענות בצורה שלימה על שאלתך יש להקדים הקדמה בעניין התייחסותנו הכללית למצוות התורה.
אני מניח כי הכנותיכם לחתונה ולבניית ביתכם החדש התבצעו בהתלהבות גדולה ועל הצד הטוב ביותר כאשר שאפתם לשלמות בכל, עד כמה שהיה ניתן.
אם כך הם פני הדברים בצרכים הטבעיים של חיינו קל וחומר שכך צריכה להיות התייחסותנו כאשר אנו נפגשים עם הצדדים הרוחניים של החיים.
הרצון להכניס את הקב”ה לביתנו ולשגרת חיינו צריכה להיות לכתחילה ובאותה התלהבות שאנו בונים את הצדדים הגשמיים של החיים. אם נתפשר דווקא בצדדים הרוחניים של חיינו אנו משדרים לעצמנו ובעתיד, לילדינו מסר מוטעה של מה עיקר ומה טפל בחיינו.
מכאן לשאלתך. ראשית יש להעיר כי חובת כיסוי הראש באשה איננו מעשה סמלי המעיד על היותה נשואה אלא גדר הלכתי של צניעות שיש בו פרטים מדאורייתא ומדרבנן. הסרט שאת מתארת בשאלתך איננו עונה על הגדרים הנדרשים בהלכה.
על מנת שאת וחתנך לעתיד תוכלו להעמיק בדברים אני מצרף לכם תשובה (ערוכה ומקוצרת) של הרב מלמד בעניין. (ניתן לראות את התשובה המלאה בספר פניני הלכה העוסק בנושאי משפחה):
כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, עניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להיפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית, כדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקובעת גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.
כל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחוייבת בכך כפליים. משום שכאמור, האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם. אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני-ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, לכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.
מהתלמוד מסכת כתובות (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאישה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אישה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שער ראשה כדי שתתבייש, ומכאן שעל פי התורה שערה של אישה נשואה צריך להיות אסוף תמיד, ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. וכתב בעל המשנה-ברורה (מ”ב עה, י) שדין זה אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אישה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.
הזכרנו את דברי התלמוד ממסכת כתובות שמדין תורה אסור לאישה לצאת וראשה פרוע, כלומר מספיק ששערה יהיה אסוף בסל קטן או במפה מחוררת, כדי שיהיה מותר לה לצאת כך לרחוב. אולם קבעו חכמים הלכה, שכיסוי הראש חייב לכסות ממש את שערות ראשה, ואין די בכך ששערה יהיה אסוף, אלא שכידוע בדרך כלל, לא כל השער נכנס ממש אל מתחת למטפחת או הכובע, ועל פי רוב קצת מהשער נראה הן מצד הפנים והן מאחור, והשאלה האם הדבר מותר על פי הדין. ואמנם יש לציין שמשמע מהזוהר שעל האשה להקפיד שלא יתגלה שום שער משער ראשה, וכתב על זה בעל המגן-אברהם (עה, ב) שכן ראוי לנהוג. אולם על פי דעת הפוסקים אין ההלכה כן, וברור שלא כל השערות צריכות להיות מכוסות. וכן כתב הרשב”א, שהיה אחד מגדולי הראשונים, בחידושיו למסכת ברכות (כד, א), שהשער שבדרך כלל אינו נכנס אל מתחת למטפחת אין בו איסור.
ויש שפרשו שאף כוונת הזוהר אינה אלא שאותן השערות שצריכות להיות מכוסות, אסור שתראה מהן אפילו שערה אחת. למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה זו. לדעת המשנה-ברורה (עה, יד) ועוד פוסקים, יש להקפיד לכסות את כל השערות, אולם אותן השערות שגם אם האשה תשתדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שער שבעורף ובצדעים, שער זה אין חובה לכסותו. אבל לעומת זאת מהר”ם אלשקר בתשובותיו (ל”ה) סובר, שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן, ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדדים, משום שכך הוא מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקלו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

וכן פסק גם הרב פיינשטיין שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראש המותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות, שרוחבן כארבעה סנטימטר. במלים אחרות, מאחר ועד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאישה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח, שווה טפח שלם, והוסיף הרב פיינשטיין שאף שמלכתחילה ראוי להחמיר ולכסות את כל השערות, מכל מקום גם לתלמיד חכם וירא שמים אין להימנע מלשאת אישה שהיא בעלת מידות טובות ומדקדקת במצוות, אף אם היא מעוניינת לגלות מעט שער שמעל המצח, ובתנאי שלא תגלה יותר משיעור של רוחב שתי אצבעות (אגרות משה אה”ע נ”ח).

שתזכו בעז”ה לבנות בית נאמן בישראל, נאמן אחד לשני ונאמן לקב”ה ולתורתו.

התשובה ניתנה ע”י הרב לירון כהן