שאלה:
אם אני עובד באופן לא קבוע אצל מישהו ומקבל ממנו תשלום. האם אני צריך לתת מהסכום מעשר כספים? והאם ישנה חובה לתת מעשר כספים באופן כללי?
תשובה:
ראשית נתייחס לגדר החיוב לתת מעשר כספים. ליקטתי את השיטות מתוך ספר “עשרה זהב”:
לדעת הרמב”ם (מתנות עניים ז,ה), הטור והשו”ע (יו”ד רמט,א) נראה שאין חובה להפריש חומש או מעשר אלא שזו מצוה מן המובחר, ושיעורים אלה הם במצוות הצדקה ואינם דין בפני עצמו. נמצא לשיטתם שאין חובה להפריש מעשר קבוע, אלא שמכל מקום צריך להיזהר שלא לעבור על איסור תורה, דהיינו שאם יבוא לפניו עני המבקש, יתן לו מה שידו משגת באותו זמן או יודיע צערו לרבים.
התוס’ (תענית ט. ד”ה עשר תעשר) כתבו שישנה חובה להפריש מעשר, ולמדו את הפסוק “עשר תעשר” כדין בפני עצמו, ולא כרמב”ם וסיעתו שכתבו שהמעשר הוא שיעור במצות הצדקה ואין חובה להפרישו בקביעות.
במחלוקת זו, האם מעשר כספים חובה ומה חיובו, נחלקו גם האחרונים: דעת הש”ך (רמט, ס”ק ד’) והב”ח שאינו חובה אפילו מדרבנן אלא רק מנהג. לדעת הט”ז יש חיוב להפריש מעשר כספים, כדין מעשר עני. לדעת החיד”א בברכי יוסף (רמט ס”ק ג) מעשר כספים הוא חובה מדרבנן, ולדעת שבט הלוי (ח”ד יו”ד קכד,ב) הוא חובה מן התורה.
לסיכום: חיוב הפרשת מעשר שנוי במחלוקת הפוסקים. י”א שהוא מדרבנן, וי”א שאינו אלא מנהג, ולמיעוט הפוס’ יש לו עיקר בתורה.
ממה צריך להפריש? כך כתוב בספר היראה לרבנו יונה: “ובמעשרות אל תרפה ידך מליטלה כראוי. כיצד, מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו מתנה, או כל עניין שיהיה הן כסף הן שווה זהב מן הכל יפריש מעשר”. משמע שצריך להפריש מן הכל אף ממציאה או מתנה. אולם בספר הבית היהודי לרב אהרון זכאי (ח”ה לח,ז-ח) כתב בשם תשובה בכ”י לגר”ע יוסף שליט”א שצריך להפריש רק מרווח שבא ממסחר, והוסיף שמי שקיבל עבודה באופן עראי כגון שליח ציבור בימים הנוראים וכדומה אין צריך להפריש מעשר ממעות אלו.
דברי הגר”ע יוסף עומדים לכאורה בסתירה לספר היראה לרבנו יונה שם משמע שצריך להפריש אפילו ממציאה או מתנה, וכל שכן מרווח לא קבוע.
לסיכום:
א. גדר החיוב לתת מעשר כספים נתון במח’ הפוסקים האם הוא מדרבנן או רק מנהג (וישנה דעת מיעוט דהוי דאורייתא).
ב. אף מרווח לא קבוע כדאי לתת מעשר כספים, ויש מי שמקל ברווח לא קבוע שבא באופן עראי (ולא שחוזר על עצמו מדי שנה).
התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב