ישיבת הכותל​

מרכז תורני וואהל שע"י מרכז יב"ע

ישיבת הכותל​

מרכז תורני וואהל שע"י מרכז יב"ע

שאל את הרב

שאלות ותשובות

נושאים בשו"ת:

נטילה ממיכלי מיחזור למיניהם

שאלה:

בס"ד

ברצוני לשאול לגבי אותם מיכלי מיחזור הפזורים ברחבי הארץ- ניירות, קרטונים או בקבוקים. האם מה שנמצא במכלים אלו שייך לחברה מסויימת? נכון לומר שהם קנו זאת?
האם ישנה דרך מסויימת לקחת – אולי לקחת ולהחזיר? שכך הם מקבלים את זה בסוף.
תודה רבה

תשובה:

על מנת לענות צריך לברר כמה פרטים: למי שייכים המיכלים, מה כלול בזכיון לחברות המיחזור, מה אומר החוק, ועוד. לצורך העניין שוחחתי עם מנהלת שיווק של חברת המיחזור, ועם מנהלי מחלקת התברואה של עירית רמת גן ומועצה אזורית מטה בנימין.

לאחר בירור התבררו הפרטים הבאים. ישנם כמה חברות מיחזור, הגדולה שבהם היא חברת "אביב", וישנה חברה נוספת בשם "אל"ה" שהיא מאגדת את יצרני משקאות, ועוד חברות. המיכלים הפזורים ברחבי הערים, בדרך כלל באזור המרכז זו חברת "אביב" ובשאר המקומות חברת אל"ה ואחרים. הבעלות על המיכלים משתנה, חלקם שייכים לחברות המיחזור, וחלקם לרשות המקומית.

מנהלת השיווק של חברת "אביב" אומרת שכל בקבוק שנכנס לתוך המיכל שלהם שייך להם, והנוטל משם בקבוק אפילו על מנת להחזיר עובר על גזל. היא התלוננה על כך שדוקא בערים החרדיות פורצים את מיכלי המיחזור פעם אחר פעם, ולאחר שהחברה התקינה מנעולים אף הם נפרצו.

כאשר מדובר במיכלים של חברת המיחזור שהותקנו שם על פי זיכיון, הרי שהמיכלים קונים לבעליהם את הבקבוקים מדין קניין חצר. הנוטל משם עובר על גזל. בנוסף, יש כאן משום פגיעה בפרנסתם של עובדי החברה, ששלמו עבור הזכיון, ויש להם הוצאות של הפעלת משאית ש'בונה' על איסוף מכולות מלאות, ומפעל מחזור וכו'. לכן, יש כאן גם משם 'יורד לאומנות חברו'.

אולם, במתקנים השייכים לרשות המקומית, הרשות קונה את הבקבוקים הנכנסים למתקן, ולכן צריך לשאול את הגורם המוסמך ברשות המקומית מהי המדיניות.

במועצה האזורית מטה בנימין כל המתקנים שייכים למועצה, ומנהל מחלקת התברואה אמר לי שמבחינתו מותר לקחת בקבוק או שניים לצורך פרטי שאינו מסחרי. לעומת זאת, מנהל מחלקת התברואה בעירית רמת גן אוסר לחלוטין להוציא כל דבר ממיכלי המחזור. הוא הסביר שהאזרח ששם במיכל המחזור את הבקבוקים שלו עושה כן על דעת שימחזרו אותם ובכדי לתרום לאיכות הסביבה, לדבריו, ישנם אזרחים שמקפידים שמה שהם שמים במיכל המחזור ילך דווקא למחזור ולא לשימוש פרטי של אזרחים אחרים. לכן, אין לעיריה רשות להתיר שימוש אחר בבקבוקים, ואף הוצאה על מנת להחזיר אסורה. והוסיף שאם יתברר שהעיריה נתנה רשות לשימוש פרטי ארגוני הירוקים יגישו תביעה נגד העיריה בשל כך, והוא אינו מוכן לקחת את הסיכון.

ולבסוף שוחחתי עם אדם נחמד בשם דודי שהוא האחראי בעיריית תל אביב על ענייני המחזור. הוא הסביר שהמתקנים בתל אביב הם כולם של העירייה, ויש קבלן שמשלם להם על הרישיון לאסוף את התכולה של המתקנים. הוא אמר שהוא מתיר לקחת כמות קטנה שלא לצורך מסחרי, וזאת בתנאי שלבסוף הבקבוק יוחזר למחזור. לדבריו, ההיגיון במחזור הוא שהבקבוקים לא יזרקו לאשפה, אולם לקחת על מנת להשתמש בו ואחר כך להחזירו למחזור אין בעיה. הוא העיר שאין אכיפה או נתינת קנסות על מי שלקח בקבוק או שניים, ורק על מי שלוקח לצורך מסחרי כגון מקרה שקרה שבאה משאית ורוקנה תכולה מלאה של אחד המתקנים, ונפתח לנהג תיק במשטרה. הוא הוסיף שלא יעלה על הדעת לאסור על מי שעובר דירה לקחת קרטונים מהמכולות קרטונים, ושכאמור לא זו כוונתם. גם הקבלן שאוסף את החומר למחזור מודע לכך שאזרחים מדי פעם לשימוש פרטי שאינו מסחרי לוקחים מהמחזור, ואין בכך גזל.

סיכום:

התשובה אינה חד משמעית, וצריך לברר בכל רשות מקומית מהי המדיניות.

התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב