שאלה:
בס”ד
לכבוד כבוד הרב-
ברצוני לדעת כיצד מברכים ומבצעים נטילת ידיים של בוקר כאשר לפני שנטלתי ידיים של בוקר נכנסתי לשירותים?
תודה רבה!
תשובה:
הגמרא בברכות (דף ס’:) עוסקת בברכות השחר, אחת מהברכות היא ברכת על נטילת ידיים, “כי משי ידיה, לימא (כשנוטל ידיו, יאמר): ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידיים”.
בגמרא מובאים שני טעמים מדוע צריך ליטול ידיו בבוקר:
א. בגמרא בברכות (דף ט”ו.) “אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל – מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'”. כלומר, הנטילה משמשת כהכנה התפילה.
ב. בגמרא בשבת (דף ק”ח:) “יד לעין – תיקצץ… ” וביאר רש”י “(הנוגע בעיניו) שחרית, קודם שיטול ידיו, שרוח רעה שורה על היד ומסמתו”. כלומר, הנטילה משמשת על מנת להעביר רוח רעה מהידיים (בב”י מביא בשם הזוהר, שבשעה שהאדם נרדם ונשאר דומם ללא מחשבה ומעשה,טועם האדם טעם של מיתה, ואז שורה עליו רוח של טומאה).
אחד מן הטעמים המוזכרים בגמרא לנטילת ידיים הוא כדי להעביר רוח רעה. לפי טעם זה, צריך ליטול ידיו לפני שנוגע באיברים שבגופו או באוכל.
המשנה ברורה (סימן א’ ס”ק ב’) מוסיף: “ומיד כשיתעורר משנתו ואינו רוצה לישון יטול ידיו אף שנשאר מושכב (שוכב), ומכל שכן שלא ילך ד’ אמות בלי נטילת ידיים…יש אומרים דלענין זה אמרינן כולא ביתא כד’ אמות דמי, אבל אין לסמוך על זה כי אם בשעת הדחק”. מקור האיסור ללכת ד’ אמות ללא נטילה הוא מדברי הזוהר, לפיו, אין לאדם להשהות על עצמו את הרוח הרעה.
ישנה מסורת מהגר”א שהרוח הרעה התבטלה לאחר שר’ אברהם בן אברהם-הגרף פוטוצקי נשרף על קידוש ה’ בטלה הרוח הרעה מהידיים. ביאר הגרש”ז אויערבך זצ”ל שכל זה נאמר ביחס לדינים שמקורם מהזוהר ולא מהגמרא. לפי זה, כיום אפשר לסמוך על הדעות המקילות וללכת גם יותר מד’ אמות לפני הנטילה.
לפי מה שביארנו, צריך ליטול ידיו לפני שנכנס לשירותים, שהרי יגע באברי גופו (לפי סדר היום אסור לגעת גם בבגדיו לפני נטילת ידיים).
ביחס לברכה על נטילת הידיים, בדרך כלל, יש להסמיך את הברכה למעשה המצווה.
אמנם הבית יוסף מביא את דברי הכל-בו וזה לשונו: “שאינו מברך בבוקר כשנוטל ידיו על נטילת ידיים ואשר יצר עד בואו לבית הכנסת, ואם בירך קודם לכן אינו מברך פעם אחרת בבואו לבית הכנסת”. (הבית יוסף מונה מספר טעמים לברך על הנטילה בבית הכנסת, עיין שם).
השו”ע (סימן ו’ סעיף ב’) כותב: “יש נוהגין להמתין לברך על נט”י עד בואם לבית הכנסת, ומסדרים אותו עם שאר הברכות. ובני ספרד לא נהגו כן. הגה: ועכ”פ לא יברך ב”פ ומי שמברכם בביתו, לא יברך בבהכ”נ, וכן מי שמברכם בבהכנ”ס לא יברך בביתו (כל בו סימן ב’). ומי שלומד קודם שיכנס לבהכ”נ, או מתפלל קודם, יברכם בביתו ולא יברך בבהכ”נ. ואפילו בכהאי גוונא, יש נוהגין לסדרם עם שאר ברכות בבהכ”נ ואין מברכין בביתם”.
אם כן, לדעת השו”ע ולמנהג הספרדים, צריך לברך בביתו “על נטילת ידיים”. אמנם יש לציין כי אף שנוטל ידיו קודם שמתפנה, מכל מקום, יברך “על נטילת ידיים” רק לאחר שמתפנה, בסמוך לברכת “אשר יצר”, מפני שאסור לאדם ללמוד תורה ולברך בזמן שהוא צריך לנקביו. אדם שאינו צריך לנקביו בבוקר, יברך את הברכה בנטילה הסמוכה לקימה.
למנהג האשכנזים, יש ליטול ידיים קודם שייכנס להתפנות. ביחס לברכה על הנטילה, אין הכרעה הלכתית מוחלטת, האם לברך בביתו או בבית הכנסת, ובשם החזו”א מובא (מעשה איש פרק ו’) שענה לאחד ששאל אותו בלשון הזאת “תעשה איך שאתה רוצה, כי שניהם טוב”.
יש לציין שהלכות נטילת ידיים מרובות הם, ולא באנו בתשובה זאת לעבור על כולם.
התשובה ניתנה ע”י רבני הישיבה