שאלה:
כאשר החתן אומר לשני עדים אתם עדי, האם אדם זר שיראה את החופה ויכוון להיות עד גם ייחשב עד, נפק"מ אם הוא עד פסול האם יפסול את הקידושין?
תשובה:
בקצרה: אם החתן ייחד עדים כגון שאמר להם "אתם עדי" אין קרוב או פסול שהתכוון להעיד מצטרף לפסול את מעשה הקידושין.
בהרחבה:
מעיקר הדין אין צריך לייחד עדים לקידושין, וכן פסק השו"ע (אבן העזר מב,ד) "קידש בפני עדים, אפילו לא אמר אתם עדים, מקודשת".
אולם ישנו חשש שמא קרוב או פסול לעדות יצטרף לעדים הכשרים, ועל פי הכלל הנקוט בידינו (מכות ה ע"ב) "נמצא אחד מהן קרוב או פסול – עדותן בטלה" וכת שבטלה מקצתה בטלה כולה – כל העדות נפסלת.
מה גורם לקרוב או פסול להצטרף לעדות?
בכך נחלקו הראשונים, ישנה דעה הסוברת שראיה לבדה מצרפת (ריטב"א בשם רבו קידושין מג ע"א), וישנם הסוברים שכוונה להעיד מצרפת (רמב"ם עדות ה, ד-ה, רש"י מכות ו' ע"א, ורשב"ם ב"ב קיג ע"ב ד"ה ג' שנכנסו, וישנם הסוברים שצריך שני דברים: כוונה להעיד והגעה לבית הדין (התוספות ב"ב קיד ע"א ד"ה אבל, וכן במכות ו ע"א ד"ה שמואל, הרא"ש מכות א,יא). השו"ע (חו"מ לו,א) מביא את דעת הרמב"ם בסתם ואח"כ בשם י"א את דעת התוספות והרא"ש. הש"ך (ס"ק ח) מכריע כדעת הרמב"ם, ולכן סגי בכוונה להעיד בכדי להצטרף ולפסול את העדות כולה.
ישנה דעת הרא"ש לפיה אף לסוברים דתרתי בעינן כוונה + הגעה לבית הדין, יש לחלק בין דיני ממונות שמעשה העדות מתחיל רק בבית הדין, לדיני קידושין וגירושין שהעדות בשעת המעשה היא המחילה את התוקף ואין צורך בבית הדין, ולכן אם קרוב או פסול מתכוון להעיד העדות בטלה אף שלא בא לבית הדין.
אם כן, אנו רואים שלרוב הפוסקים די בכוונה להעיד כדי להצטרף ולפסול את כל העדות, לכן כבר הריטב"א (מכות ו) מביא שיש מנהג קדום לייחד שני עדים לקידושין, וכן העלה החתם סופר בתשובה (אבן העזר א,ק), ומביא שכן כתב הדרישה (חו"מ לו ס"ק א) והש"ך שם, וקצות החושן שם.
ברצוני להעיר שקצות החושן (חו"מ סי' לו, וכן עיין פת"ש אבן העזר מב,יא) סובר שאין צורך לייחד עדים בפירוש, משום שברור לכל שכוונת החתן דווקא לעדים כשרים, ולאו כל כמינייהו של הפסולים שיוכלו להתכוון להעיד ולפסול כנגד דעתו ורצונו של בעל העדות. לכן, מאחר וזו אומדנא ברורה אין צורך באמירה מפורשת. ומכל מקום, כאמור המנהג הוא לייחד עדים.
אולם יש לדעת, שיש חיסרון מסוים בייחוד העדים. כל עוד החתן לא מייחד עדים, מי שרואה את הקידושין רשאי לבוא ולהעיד אף שלא התכוון לכך מתחילה, ולכן אם נמצא לאחר מעשה שאחד מעדי הקידושין פסול, ניתן לסמוך על שני עדים כשרים מן הקהל. אולם, אם החתן מייחד עדים הרי שבעצם פוסל את כל שאר העולם מלהעיד, ובמקרה שאחד מהם פסול הקידושין בטלים וצריך לקדשה שוב בעדים אחרים. אמנם החתם סופר (שם) העלה שאין צורך מדינא לקדש שוב מטעם 'אנן סהדי' שאינו מטעם עדות, ולכן אף שייחד עדים ופסל את כולם, נפסלו מדין עדות אך כשרים כולם מדין 'אנן סהדי' שאפילו פסולים המצטרפים עם הכשרים אינם פוסלים בדין 'אנן סהדי'.
אך החוות יאיר (סי' יט) חולק על החת"ס וסובר שאין מועיל 'אנן סהדי' במקרה של ייחוד עדים, ויעויין בפת"ש (אבן העזר מב ס"ק יא) שהביא את כל הדיון הנ"ל באורך.
התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב