שאלה:
האם מותר לקחת ללחם משנה חלה שאינה ראוייה כעת לאכילה, כגון חלה שהוצאתי מהמקפיא או חלה שאינני רוצה להוציא מהשקית שעוטפת אותה?
תשובה:
שלום וברכה,
חלה קפואה אינה ראויה לאכילה אבל ניתן להכשירה לאכילה ע”י המתנה או ע”י חימומה באופן המותר (כגון ע”ג צלחת הפוכה או ע”ג מכסה של סיר שיש בו תבשיל). בשו”ת מנחת יצחק (ח”ט, סימן מ”ב) פסק להתיר צירוף חלה קפואה ללחם משנה גם בעת שעדיין אינה ראויה לאכילה כיוון שבידו להכשירה לאכילה. כך פסק בילקוט יוסף (שבת, סימן רע”ד סע’ ט’) ובשש”כ (פרק נ”ה סע’ י”ב) אמנם, בשם הגרש”ז אויערבך (שם הערה ל”ט) מובא שיתכן שבשעה שהלחם קשה כאבן ולא ראוי לאכילה, אינו יכול להצטרף ללחם משנה.
ביחס לחלה הנמצאת בשקית (בהנחה שמדובר בחלה שלימה הנמצאת בשקית לצורך שמירה על טריות. במידה ומדובר בחלה פרוסה זו כבר שאלה אחרת) יש להעיר ב’ הערות.
א. פסק השש”כ (שם סע’ י”ד) כי מותר לצרף ללחם משנה גם מין לחם שאינו אוכלו עכשיו כגון שהלחם משנה היא מצה לא שמורה בליל הסדר או לחם חלבי בסעודה בשרית, אך לחם שמבחינת הדין אסור לאוכלו כגון שלא הפרישו ממנו תרו”מ א”א לצרפו ללחם משנה.
ב. פסק השו”ע (סימן קס”ז סע’ ד’) “יתן שתי ידיו על הפת בשעת הברכה” וכתב במשנ”ב (שם ס”ק כ”ג) “היינו דטוב לעשות כן ואם הוא לבוש בבתי ידים (כפפות) נכון שיסירם בשעת הברכה … ויגביה הכיכר ובשבת שמברכין על שתיים יגביה שתיהם” הרי שצריך שבשעת הברכה לא תהיה חציצה בין ידיו לפת. בפסקי תשובות (סימן קס”ז סע’ ג’ הערה 28) הביא לכתחילה את דבריו של המשנ”ב אך העלה סברא כי אין עטיפת הניילון מהווה חציצה כי עשויה להגן על הפת ובטלה לגביו.
כל טוב.
התשובה ניתנה ע”י הרב לירון כהן