שאל את הרב

שאלה:

שלום כבוד הרב. אני משתדל לקנות דיסקים של זמרים ולא להוריד. האם אפשר – אחרי הקנייה – לצרוב מס' עותקים של הדיסק כדי: א. שהדיסק לא יתקלקל כתוצאה משמיעה מרובה (מה שקורה פעמים רבות) – ב. כדי שאוכל לשמוע במקומות שונים – בבית, במכוניות וכד' מבלי שאצטרך להעביר את הדיסק כל פעם. תודה רבה.

תשובה:

שלום,

הקדמה:

נושא זכויות היוצרים הוא נושא רחב בכלל, ובעידן האינטרנט והמולטימדיה בפרט. את השיטות השונות בפוסקים ניתן לקרוא במאמר מיוחד בספרי "ביכורי אביב" תחת השם "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט". כמו כן, ניתן לצפות בשיעור וידאו שלי בנושא באתר ישיבה בקישור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=15239

לגוף השאלה:

הואיל  וזכויות היוצרים שייכות לבעליהם עלינו לברר אלו זכויות נכללות ברכישת הדיסק. לשם כך, צריך לשאול את דעת הבעלים. ניקח לדוגמא את הזמר יעקב שוואקי, לצורך בירור התשובה שוחחתי שיחה ארוכה עם יוחי בריסקמן בעל הזכויות העולמי שלו, ולפנינו חלק מהדברים שעלו בשיחה:

1. האם מותרת העתקת דיסק כגיבוי? תשובה: איננו מרשים לעשות עותק. כמו שאדם שקונה נעליים יודע שלא יחזיקו מעמד לעולם ויודע שיצטרך לקנות חדשות כשיתבלו, כן הדין בדיסק שנשרט או בלה צריך לקנות חדש, אין בקניית דיסק זכות שמיעת השיר לכל החיים.

2. האם מותר לעשות עותק לרכב, למחשב האישי וכו'. עותק למכשיר הנייד, אייפון וכו'? תשובה: עד לפני 5 שנים אסרתי הכל, כיום המצב השתנה ואין כבר מכשירי דיסקמנים וכדו' והכל נשמר בתור קבצים. אני כותב על עטיפת הדיסק שמותר להעתיק את הקובץ פעם אחת למכשיר אחד בלבד לפי בחירת הלקוח למשל לאייפוד או ללפטופ, כלומר ללקוח יש בידו את הדיסק שקנה וחוץ ממנו מקום אחד נוסף שבו בחר להאזין לדיסק על ידי שמירת הקובץ שם.

3. האם מותר לעשות עותק לאשה או לבעל או לשאר בני משפחה? תשובה: כבר אמרתי שללקוח יש אפשרות שמירה אחת במכשיר שיבחר, אם הוא רוצה יכול לבחור לשמור על מכשיר השייך לאשה או לילדים. (הערתי ליוחי ב. שחברת מייקרוסופט מרשה להעתיק דיסק למחשבי בני המשפחה כגון אופיס, ואומרים שאם יחרגו ממספר משתמשים סביר הדבר מתגלה ונחסם דרך האינטרנט. תשובתו של יוחי בריסקמן: אינני מתיר להעתיק לבני משפחה, אולי כשאהיה עשיר כמו ביל גייטס אוכל להרשות לעצמי).

לכן, הפיתרון הוא לברר בכל מקרה לגופו. אולם אם כל הכתוב על גבי הדיסק  הוא רק "כל הזכויות שמורות לפי החוק הבינלאומי" או "לפי החוק", הרי שהיוצר מקבל עליו את תנאי החוק ונותן זכויות שימוש כפי מה שכתוב בחוק.

כה היא לשון החוק במדינת ישראל:

"שימוש פרטי וביתי (תיקון מס' 6) תשנ"ו-1996 – סעיף 3ג:

לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות".

"חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007 – סעיף 24(א):

 העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר".

מלשון החוק נראה שההעתקה לצורך גיבוי מותרת. לגבי ההעתקה לשימוש כפול לשון החוק אינה ברורה, והמשפטנים חלוקים כיצד לפרשו. במקום שהחוק לא רלבנטי אנו חוזרים לדין התורה, והכל תלוי בדעת הבעלים, ונראה באופן כללי שהיוצרים אוסרים שימוש כפול בדיסק כדי שיקנו מהם יותר עותקים, ובכדי להוציא מידי איסור אין מנוס מלברר כל מקרה לגופו.

לסיכום, ישנן ג' אפשרויות:

1. מי שסותם וכותב שהזכויות שמורות על פי החוק הבינלאומי וההלכה:  הוא מקבל על עצמו את חוק המדינה, ולכן מותר לעשות דיסק גיבוי. עותקים נוספים לצורך שימושים כפולים מטעמי נוחות יש לאסור.
2. אם היוצר מזכיר רק את ההלכה ודין התורה, חוזר הדין הראשון שאין מנוס מלברר כל מקרה לגופו, אלו זכויות שימוש נכללות בקנייה.

אם כתוב שהזכויות שמורות ע"פ החוק וההלכה, ואחר כך כתוב באופן מפורש שאסור לעשות כל עותק או שמותר לשמור כקובץ במקום אחד בלבד וכדו', בזה ילמד סתום מן המפורש ובוודאי כוונתו להתיר השימוש כפי מה שפירש ולא כפי שהחוק מתיר. הסיבה שהזכיר את החוק היא כדי ליצור הרתעה, ולא להתיר את מה שמתיר החוק. (מצאנו כעין זה בשכירות פועלים שאם שכרן בסתם ולא פירש בשעה ששכרן את זמן תחילת העבודה הולכים אחר המנהג באותה מדינה, אולם אם היתנה במפורש בשעה ששכרן שעליהם לבוא בשעה מוקדמת יותר הולכים אחר התנאי,ולא מתחשבים במנהג. עיין שו"ע חו"מ סימן של"א סע' א').

התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב