שאלה:
הסתפקתי בביאור דברי הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ח':
"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו. אפילו עני המחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה".
לכאורה נראה שאומר שני דינים:
א' דין תלמוד תורה כלשונו בתחילת ההלכה.
ב' דין קביעות עיתים כלשונו בסוף ההלכה.
אם זה נכון, יוצא שמצד אחד הרמב"ם מחייב את כל ישראל בתלמוד תורה – דהיינו שילמדו תורה כל זמן פנוי. ומצד שני הרמב"ם מחייב את העני המחזר על הפתחים ובעל אשה ובנים – ומכיון שאינם ברי הכי לפחות יש להם לקבוע זמן ללימוד תורה. מזה נראה שכל הדין של קביעות זמן זה רק אצל אלו שיש חשש שללא קביעות זמן לא ילמדו כלום, מה שאין כן אצל שאר העם שלא טרודים כ"כ אין להם חיוב של קביעות זמן, האם זה נכון?
ואם לא כן אז מה ביאור דברי הרמב"ם?
תשובה:
שלום רב,
יש חיוב קביעות זמן לתלמוד תורה אצל כולם, ואדרבה, אם אדם טרוד פחות ויש לו יותר זמן פנוי – מוטל עליו להרבות יותר בלימוד תורה!
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א