שאלה:
שלום לכבוד הרב!
אני אברך בישיבה ושאלתי את הרב. שלפעמים מציעים לי תרומות/הנחות שתורמים מסויימים תורמים עבור אברכי ישיבות. ב"ה פרנסתי מצויה לי ואין לי צורך בתרומות אלו אך כמובן שיהיה לי לעזר לקבלם, לחסוך בכסף או בזמן.
כמו כן ציינתי שאם לא אקח – עלולים לקרות שלושה מצבים: 1) לעיתים אם לא אקח זה ילך לאחרים שיתכן ונזקקים לכך (כגון שתורם סך מסויים של עופות ומחלקים בין האברכים). 2) יש פעמים שיש בשפע וזה יזרק אם לא אקח. 3) מצב נוסף הוא שלקיחתי אינה באה על חשבון אחרים כיוון שהתורם תורם לכל אברך (כגון שתורם מחלק סך מסויים לכל אברך לפני החגים).
האם עדיף שאמנע מלקבלם כדי שלא להתפרנס מן הצדקה?
הבנתי מהרב שעקרונית אני יכול לקבלם, אך אם זה בא על חשבון אחרים ואני רוצה להיות חסיד – אז שאני לא אקח. והרב הוסיף שאחרים זה גם התורם עצמו.
ברשות הרב, אני מעוניין להבין יותר טוב -תורה היא וללמוד אני צריך.
א. האם הבנתי את תשובת הרב נכון?
ב. אני מבין שאם התרומה או האוכל יזרקו או ילכו לטמיון אז ודאי שאין פסול לקחת זאת. אך אם לא, ואיני ממש נזקק כאמור, אין פגם או טעם לפגם מלקחת צדקה? והלא שנתה המשנה בפאה: "וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות"?!
ג. מהתשובה שהבנתי מהרב, שאף אם זה בא על חשבון אחרים מותר לי לקחת. מדוע זה לא גזל או אבק גזל? – הלא אני מפסיד את האחרים?!
ד. לו יצויר שאני אכן זקוק לתרומות הללו, אך לא באופן המחייב אותי להתפרנס מן הצדקה, האם אין זו מעלה לא להזדקק כלל לבריות? והלא פסק השו"ע בהלכות צדקה: "לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער, שלא יצטרך לבריות", וכן "וכל מי שצריך ליטול ומצער עצמו ודוחק את השעה וחי חיי צער כדי שלא יטריח על הצבור, אינו מת עד שיפרנס אחרים, ועליו הכתוב אומר: ברוך הגבר אשר יבטח בה'"?!
תשובה:
שלום רב,
א. אכן הבנת את תשובתי נכון.
ב. כיון שהשיקול העומד מולך כאברך הוא להסתייע ובכך להואיל ללמוד התורה שלך, זה אינו נכנס לגדר של מי שאינו צריך ליטול ונוטל.
ג. אם הם באותו מצב כמוך, או שאת שלהם הם מקבלים רק בלעדי שתקח את חלקך הם יקבלו יותר – אין זה גזל וכו'. אך אם זה בא על חשבון אחרים אולי ראוי להימנע.
ד. כיון שמנגד עומד השיקול של יותר רוגע, נחת וכד' המועיל ללמוד התורה – יש גם לקחת שיקול זה בחשבון הכללי של מידת החסידות.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א