שאלה:
בפסח קוראים בשיר השירים, בסוכות קוראים בקהלת, היה מתבקש שבשבועות יקראו את הספר השלישי שחיבר שלמה המלך- ספר משלי, בפרט לאור המדרש האומר ששלמה כתב את משלי בגיל העמידה- הבגרות, ושבועות מקביל לגיל הזה, מדוע אם כן לא קוראים משלי בשבועות ? האם רק משום שמדובר בספר ארוך או שיש לזה טעמים נוספים ?
תשובה:
כתב הרמ”א (סוף סימן ת”צ): “ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות”. מקור דברי הרמ”א הוא בספר אבודרהם שהביא אף הוא מנהג זה שפשט בכל ישראל.
שלוש מגילות אלו, שיר השירים, רות וקהלת הן חלק מקובץ ‘חמש מגילות’, המהוות חטיבה אחת שלמה. בספרות ההלכה והמנהג נאמרו טעמים רבים לאמירת שלוש מגילות אלו בשלושת הרגלים.
האבודרהם עמד אף הוא על טעם מנהג זה:
“נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים שהיא תחילת שעבודן של ישראל וגאולתן ראשונה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה.
וגם בחג השבועות נהגו לקרות רות מפני שכתוב בו ‘בתחלת קציר שעורים’ והוא זמן הקציר. ועוד טעם אחר לפי שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים…ורות גם היא נתגיירה…ועל כן נהגו לומר רות בחג השבועות.
וגם בשמיני חג עצרת נהגו לקרות קהלת…כי שלמה בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב ‘במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו’, הקהל את העם האנשים והנשים והטף’ וכתיב ‘ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג’, ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל על כן יתכן לאומרו בחג”.
האבודרהם מסביר כי טעם קביעת אמירת שלוש מגילות אלו בשלוש הרגלים הוא מפאת הקשר התוכני בין כל מגילה ובין החג בו נהגו לאומרה.
בפסח, בו יצאנו ממצרים בה נשתעבדנו וממנה נגאלנו לראשונה, נהגו לקרוא את שיר השירים המתאר מאורע זה.
חג השבועות קשור למגילת רות משתי סיבות, הן מצד תקופת השנה המשותפת לשניהם, קציר חיטים, והן מצד תוכנם המשותף עניין הכניסה לברית וקבלת התורה.
בחג סוכות, נערך מעמד ה’הקהל’ ברוב עם, אנשים, נשים וטף. מעמד זה הינו זמן מיוחד לחשבון נפש כללי לכל חלקי העם ומשום כך, נהגו לקרוא במגילת קהלת שנאמרה אף היא במעמד ‘הקהל’ ועוסקת בחשבון הנפש של היחיד.
נמצינו למדים, כי הטעם לקביעת אמירת שלוש מגילות אלו אינו הזהות המשותפת של כותב המגילות אלא הקשר התוכני בינן לבין המועדים בהם הן נאמרות.
אגב, לפי זה מובן מדוע דווקא חמש מגילות אלו נתקבצו ליחידה אחת ולא ספרים אחרים מן התנ”ך. גם מגילת אסתר, הנקראת בפורים, וגם מגילת איכה הנקראת בתשעה באב, קשורות קשר תוכני למועד בהן הן נקראות, כמו שלוש המגילות האחרות בחטיבת חמש המגילות.
התשובה ניתנה ע”י הרב טוביה ליפשיץ