שאל את הרב

שאלה:
האם כל ההלכות שנאמרו בנוגע לרשלנות רפואית, שייכות דווקא היכא שהרופא ביצע את הטיפול בידיו ממש, או אף במקרה שכתב מרשם לתרופה, והתרופה הזיקה.
האם יש לחייב את הרופא, או לקבל את הטענה שאולי חברת התרופות אשמה כאן.

תשובה:

שלום רב,
מבחינת עיקר הדין חיוב הנזקים של רופא הוא ככל אדם אחר, דהיינו שחייב לשלם על נזק שעושה בידיים או על דינא דגרמי, ופטור בדיני אדם על גרמא (אך חייב בדיני שמים). לדוגמא, אם הרופא נתן תרופה לא נכונה ניתן לחייבו רק אם הנזק היה מיידי ומוכח שנגרם דווקא מן התרופה. אם הנזק בא לידי ביטוי רק לאחר זמן הרי שזהו גרמא בלבד.
אולם למעשה דין התורה כאן אינו רלבנטי כל כך, שהרי כל אדם רשאי לקבל על עצמו התחייבויות מעבר למה שהתורה מחייבתו, כגון שומר חינם הפטור מגניבה ואבידה אך עושה תנאי לקבל על עצמו אחריות כשומר שכר (משנה בבא מציעא צד.).
כל רופא המקבל רשיון לעסוק ברפואה מקבל על עצמו את האחריות כפי שקובע חוק המדינה, ועל פי החוק הוא חייב אף במקרים שלפי דין התורה לא היה ניתן לחייבו, כגון גרמא. לכן, מכיון שהרופא קיבל על עצמו אחריות להתחייב לפי מה שמופיע בחוק הרי שיש לזה תוקף הלכתי, וכדאי לברר את תוכן החוק בעניין אחריות הרופאים. אם נמצא אופן שבו הרופא פטור לפי החוק אך בדין תורה יהיה חייב, נראה שהוא חייב על הנזק, ואין החולה בא על דעת שהרופא יפטר מחיובי התורה שלו על נזקים.
בנוגע לרופא שנתן תרופה נכונה אך היה פגם בייצור התרופה, פשוט שאין לחייב את הרופא על אונס כזה, אלא האחריות היא על חברת התרופות.

בברכת רפואה שלמה לכלל חולי ישראל.

התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב