- ש: בפרשת השבוע למה שרה כיחשה?
ת: היא פחדה ומנסה להצדיק את עצמה. - ש: והיא לא יודעת שה’ יודע שהיא משקרת?
ת: שבני אדם נוהגים לשקר כשהם מפחדים.
- ש: כתוב בסוף ‘לך לך’ שאברהם צחק – רש”י הסביר שזה היה לשון שמחה ואילו אצל שרה לגלוג. מניין לרש”י מאיפה זה מדוקדק?
ת: מתשובת הקב”ה אנחנו מבינים, ‘למה זה צחקה שרה’ הדקדוק הכי טוב שאפשר למצוא. - ש (של הרב): למה לשרה היה אסור לצחוק? וכי היא צריכה להאמין לערבי שאומר שיהיה לה בן?
ת: היא הייתה צריכה לדעת שזה נביא או מלאך כי אמר איה שרה אישתך, מניין הוא ידע ששמה שרה. הרי עד עכשיו היא נקראה שרי.
- ש: אברהם אבינו יוצא למלחמה להציל את לוט והורג הרבה אנשים לעומת זאת, סדום גם עושים מעשים רעים לא פחות מלקחת בשבי בני אדם ולא רק שהוא לא נלחם בהם הוא התפלל עליהם, למה הוא מתפלל, ואם הוא מתפלל שגם יתפלל על ארבעת המלכים?
ת: יכול להיות שהיה צריך להלחם בסדום, אבל עכשיו סוף סוף הוא צריך להציל את לוט.
- ש: צהר הייתה אחת מחמשת ערי סדום? איך אברהם לא הצליח להצילה ולוט הצליח לתת להם עוד שתי שנים?
- ת: כי לוט טען לאן אברח.
- ש: אברהם היה צריך להפיץ את דבר ה’, איך הוא היה מוכן להישאר עם לוט כשהקרבה ללוט מונעת ממנו את דבר ה’?
- ת: אולי יצליח לקרב גם את לוט.
- ש: מדוע צחקה שרה, הרי כבר פירסה נידה?
ת: לא יודע.
- ש: על שרה אמנו כתוב ‘לא היה לה ולד’ ורש”י אומר שלא היה לה רחם, ומאידך שרה אומרת ‘אחרי בלותי היתה לי עדנה’, ואיך זה מסתדר ‘חדל להיות לשרה ארח כנשים’ [שלא יכולה ללדת] משמע שהיה לה רחם?
ת: היה לה ולד, אבל בית קיבול לוולד לא היה לה.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א