שאל את הרב

• ש: השו”ע כותב שאישה גרושה צריכה לשים כיסוי ראש, מה העניין בזה?
  ת: כי היא לא בתולה.
  
• ש: בתוך שלוש עברות החמורות, האם יש הדרגה מה עדיף?
  ת: אולי עבודה זרה יותר קל כי זה רק רע לשמים ולא רע לבריות, שנאמר ‘כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה’ [נאמר לגבי אונס (גילוי עריות) וגם רצח (שפיכות דמים), דברים כב, כו].
  
• ש: נפל לי חפץ לתוך חצר (חצר של שכן או לתוך שטחו של מוסד חינוכי) האם מותר לטפס על הגדר ולהיכנס לקחתו?
  ת: אם זה לא מזיק לו בשום דבר – מותר. טיפוס על גדר עלול להזיק לגדר.
  
• ש: באיסור לשון הרע מישהו מספר לי מתוך קנאות, מספר לי שפלוני אלמוני איך הוא מתנהג, מתוך כאב לפרוק לא מתוך “לא תלך רכיל”, האם צריך להעיר לו על זה?
  ת: בוודאי, עד שהוא מדבר איתך על פלוני תוכיח אותו על לשון הרע.
  
• ש: איזו עצה יש לרב לחברה שכבר כמה פעמים ותקופה ארוכה גוייסו למילואים וקשה להם לחזור ללימוד ולמצוא בו עניין?
  ת: לנסות לשכוח מהחדשות.
  
• ש: אם יש בגמרא שתי כתובים הבאים כאחד ואחד מהפסוקים לומדים מדרש, עדיין זה שתי כתובים הבאים כאחד?
  ת: לא, הם לא באים כאחד, פסוק אחד בא לדרשה זו וזה בא לדרשה אחרת. זה בא מכלל ופרט וכלל ולא בא ביחד מלכתחילה.
  
• ש: הרמב״ם כותב שיהרג ואל יעבור כשזה בפני עשרה אנשים, זה על כל מצווה ולא רק בשלוש עבירות. מדוע?
  ת: כי זה חילול ה’, וזה בעשרה שיכולים להצטרף למנין ולא בגוים [וגם לא במצות של בני נח].
  
• ש: האם ניתן להשתמש בספר קודש אחד כסימניה לספר השני במקרה ששניהם מהווים סימניה אחד לשני [שבלועים אחד בתוך השני]?
  ת: לא יפה.
  
• ש: חברת הובלות נתנו שתי הצעות מחיר – חברה אחת הבעלים יהודי והפועלים לא וחברה שניה כל העובדים יהודים. אם יש הפרש כספי גדול, האם צריך לתת את העבודה דווקא לחברה שכולם יהודים?
  ת: עד 20 אחוז של פער יעדיף את החברה של יהודים.
• ש: מה שהרב ציין 20 אחוז, האם זה גם למכור או להשכיר, יש בזה לא תחונם?
  ת: כן.
• ש: ואם הוא ערבי?
  ת: אם הוא מסכן את הישוב היהודי אז לא.
• ש: האם כל ערבי הוא בגדר ‘שופך דמים’?
  ת: לא.
• ש: במקרה של ה20 אחוז אם נלך לפי עיקר הדין יוצא שכולם יקנו אצל המוכרים השכנים הגויים, והיהודי לא ירוויח, אז מה לעשות במקרה כזה?
  ת: שיוריד את המחיר.

התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א