שאלה:
שלום כבוד הרב,
א. האם מותר להשתמש בעסק שאינו מדווח על עסקיו לרשויות המס?
כגון לשלוח ילדים למטפלת פרטית. שמרטפית וכדו', מחד. מאידך חנויות למיניהם – ספרים, כלים וכדו'.
ב. מתי עלי לדווח לרשויות? אם אני מלמד ילד באופן פרטי, אני חייב לדווח?
ג. אם ההלכה בעניין זה מושפעת ישירות מההגדרה האם "דינא דמלכותא דינא", האם מנהג רבותי משנה כאן או שאפשר לסמוך על בעל העסק שנוקט כפי רבותיו?
תודה רבה
תשובה:
שלום,
א. דנו הפוסקים בשאלה האם יש דינא דמלכותא דינא למדינת ישראל, ואחת הנפ"מ היא חובת תשלום המיסים. ועיין בספרי ביכורי אביב עמ' 311-331 שעסקתי בנושא בהרחבה והעליתי שיש למדינת ישראל דינא דמלכותא. וכששואלים אותי אני מורה שאסור להעלים מיסים, אולם מאחר ויש רבנים חשובים החולקים ואוחזים שאין למדינת ישראל דינא דמלכותא, יכול המוחזק לטעון 'קים לי' כמותן. ולכן, לענ"ד אסור להלשין ולמסור לשלטון מי שלא מדווח, שהרי הוא פוסק כרבותיו ויש לו על מי שיסמוך, והוא מסכן את עצמו.
לכן, אין כאן משום הכשלה או "לפני עיוור" בקנייה מחנות כזו, וכמדומני שלפי החוק האיסור אינו חל על הקונה אלא על המוכר שעליו יש חובת דיווח.
ב. כאמור, יש דינא דמלכותא וצריך לציית לחוקי המדינה, ולכן צריך לברר אצל רואה חשבון מוסמך מה החוק אומר בכל מקרה. עם זאת, ישנם מקרים שברור ומפורסם שהמנהג להתעלם כגון שההכנסה קטנה ומזדמנת וברור שיהיה פטור מתשלום כגון עבודה קטנה זמנית, שיעור פרטי וכו', ונדמה לי שבשעת הדחק ניתן לסמוך על זה.
התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב