שאלה:
בס”ד
שלום כבוד הרב
ברוך ד’ זכיתי לסיים תהליך גיור לפני חודשיים וכיום אני אישה שומרת מצוות
הייתי רוצה לשאול בקשר לשמירת נגיעה עם המשפחה שלי שאינם יהודים
1. האם מותר לי לנשק ולחבק את אבי למרות שעכשיו אני יהודיה והוא נשאר גוי?
2. האם מותר לנשק את הסבים שלי?
3. האם מותר לנשק אח בן 8?
תשובה:
התשובה בקצרה:
א. עם האב: מותר.
ב. עם הסב: מותר.
ג. עם האח: אסור.
התשובה בהרחבה:
המשנה בקידושין (פ’ ע”ב) אומרת שמותר לאדם להתייחד עם אמו ועם בתו, ומדובר כמובן שכולם נולדו כיהודים. המקרה שלנו הוא שונה שכן מדובר בגרה, ובענייני היחוסים גר מוגדר הלכתית “כקטן שנולד דמי”, ומן התורה מותר לו להתחתן עם קרובותיו במידה ויתגיירו.
החקירה שיש לחקור כאן היא, האם מכיון שגר שנתגייר הוא כקטן שנולד דמי, ומהתורה מותר לו לישא קרובותיו שנתגיירו שהרי הם נחשבים כזרים זה לזה, לכן אף כאן הגרה ואביה הגוי הם זרים זה לזה ואסורים בחיבור ונישוק וכן בייחוד. או שהטעם שמותר לאב להתייחד עם בתו הוא משום הקירבה הטבעית שיש ביניהם ולא שייך תאווה שיבואו לידי זנות, ובנידון שלנו אותה קירבה נשארה גם לאחר שהבת התגיירה, ולכן הם מותרים להתייחד וכן בחיבוק ונישוק.
מדברי הרב משה פיינשטיין (אגרות משה אבן העזר ד’ סימן סד) בנוגע לאב שנתגייר עם בתו נראה כצד השני שכתבנו ולכן יהיה מותר אף באב גוי. וזו לשונו: “באלו שנתגיירו עם בניהם ובנותיהן, מסתבר שליכא איסור יחוד דכיון דהא דליכא תקיפת יצר לאמו ובתו הוא עניין טבעי, ולא שייך זה למה שלדינא לא נחשבו בדין קרובים מטעם דגר שנתגייר אין לו מהתורה שום קורבא לא לשאר האם ולא לשאר האב, שהדין לא סילק ענין הטבעי…”. בהמשך דבריו מחלק הרב פיינשטיין את הקרובים לשני דרגות. א. אב ובתו, אם ובנה, שאין ביניהם תאוה מעצם הבריאה. ב. אח ואחות, שמעצם הבריאה יש ביניהם תאוה אלא שאנשי הכנסת הגדולה החלישו את התאווה והיצר אינו תקיף להתגרות בהם, ולכן מותר לאח להתייחד עם אחותו לפרקים ואפילו לישון יחד בבית אחד, אך לא לדור בקביעות. יש לציין שהעניין הטבעי הוא משותף לכלל הבריאה ואין חילוק בין יהודים לאינם יהודים. הדבר נלמד מאנשי הכנסת הגדולה, שבתחילה ביטלו את יצר העריות לגמרי, והתוצאה הייתה שאפילו התרנגולות לא הטילו ביצים.
אולם הרב בצלאל שטרן (שו”ת בצל החכמה חלק ד’ סימן יד אות י”ד) כותב כצד הראשון בחקירה שהזכרנו, ודוחה את האפשרות של הצד השני משום שישנם הפוסקים הסוברים שהייחוד הוא איסור תורה, “וגזירת הכתוב הוא להתיר יחוד דווקא במי שהם אב ובת על פי דיני התורה והוא הדין לבן ואם וכדכתיב, בן אמך וגו’ בנך או בתך”. על פי דבריו יש לאסור ייחוד עם אב גוי משום שוודאי מדיני התורה אינם נחשבים אב ובתו לאחר שהתגיירה.
אחר כך הוא מוסיף (אות י”ז שם) וכותב “אחר חיפוש מצאתי בספר דבר הלכה על הלכות יחוד (סי’ ז’ הגה י”ט בסופו) שנסתפק אם מותרים להתייחד אם ובנה שנתגיירו וכן אח ואחות מאם אחת שנתגיירו וסיים בצריך עיון. ואני הנראה לעניות דעתי כתבתי”. אמנם, למעשה כתב להקל לגר להתייחד עם בתו שנתגיירה רק אם היא פנויה או כאשר האיסור הוא רק ודאי דרבנן כגון שיש עמה עוד אשה, אך נראה שבמקרה שלנו שמדובר באב גוי אין להתיר לדעתו.
מכל מקום הלכה למעשה כתבנו שניתן להקל ולסמוך על דברי האגרות משה.
בנוגע לסב עם נכדתו כתב החלקת מחוקק (אבן העזר סימן כא ס”ק י’) שחיבוק ונישוק מותר עם בת בתו, וכן דעת הב”ש שם ס”ק יד. ולגבי בת בנו, נוטה דעתו של הרב פיינשטיין (אגרות משה אבן העזר חלק א’ סימן ס’) להחמיר, שאמנם אין תאווה לסב לגבי נכדתו אלא החשש הוא משום שיעלה בדעתו עניין הרהור, ולכן יש לאסור. אך נראה שכל זה בסב יהודי אך לסב גוי אין איסור הרהור. ושוב נראה שדין זה תלוי במח’ הקשורה בחקירה הנ”ל, בין האגרות משה לצל החכמה, וכאמור ההלכה היא כאגרות משה.
בנוגע לאח ואחות, הרי שאף שמדובר באח ואחות יהודים ישנו איסור לכולי עלמא. כך פסק השו”ע (אה”ע סי’ כ”א סעי’ ז’): “המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא, שאין קריבים לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאב לבתו והאם לבנה”.
התשובה ניתנה ע”י הרב ניר אביב