שאל את הרב

שאלה:

שלום הרב,

אני לפעמים מתפלל מנחה במנין שהוא די צמוד לשקיעה – לעיתים מגיעים לתחנון דקות אחדות לאחר שעת השקיעה כפי שהיא מופיעה בלוחות.

1. האם מן הדין יש לומר תחנון במצב כזה? כלומר – האם שעת השקיעה בלוח היא בבחינת "קו אדום" להפסקת אמירת תחנון?
2. האם יש חילוק בנושא בין וידוי, י"ג מידות ונפילת אפיים?
3. האם יש חשש של "לא תתגודדו" במידה ועליי לא להצטרף למניין?

תודה רבה!

תשובה:

הקדמה

בעניין  נפילת אפיים בלילה מצינו מחלוקת בגאונים ובראשונים.

דעת הרבה מן הגאונים (רב עמרם גאון, רס"ג, רב שר שלום גאון) שמותר ליפול  על פניו בערבית ואפילו בציבור וכן היה המנהג.

ובראשונים (רמב"ם הלכות תפילה פ"ה הלכה ט"ו, אשכול חלק א' סוף סימן כ"ו) הובא שלא נהגו ליפול על פניהם כי אם יחידים ויש שנהגו לא ליפול על פניהם כלל אלא במנחה שהיא עת רצון ועוד שכיוון שתפילת ערבית רשות לא הטריחו חכמים ליפול על פניהם.

הרי שלכל הדעות הללו אין איסור ליפול על פניו בלילה אלא שנחלקו במנהגים.

אולם מרן הבית יוסף (סימן קל"א) כתב בשם מהר"י אבוהב שבלילה אין נפילת אפיים וטעמו "שכן מקובל לחכמים כי נפילת אפים רמז למדת הלילה ואין נופלים על פניהם וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות".

טעמו זה מתבאר יותר על פי דברי הזוהר (המובא בסוף הב"י שם) שנפילת אפיים נתקנה דווקא אחרי התפילה שכן מיד לאחר התפילה בה עובר האדם תהליך של תשובה שלימה המזככת את כל  אישיותו ומקשרת אותו לעולמות העליונים זהו הזמן המתאים ביותר לבקש להשיב נשמתו לבורא בעודנה זכה וברה (בקשה זו באה לידי ביטוי במילים "לדוד אליך ה' נפשי אשא"). ומכיוון שהלילה הוא זמן בו מידת הדין שולטת בעולם לא כדאי שיפול על פניו ויבקש להשיב נשמתו שמא ח"ו תתקבל בקשתו.

וכן פסק השו"ע (סימן קל"א סעיף ג'):"אין נפילת אפיים בלילה ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם,  שהוא קרוב ליום".  

א. נפילת אפיים בבין השמשות

האחרונים נחלקו בעניין נפילת אפיים בבין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה:

הט"ז (ס"ק ח') פסק שמותר ליפול אפיים בבין השמשות דלא גרע מליל אשמורות שהוא זמן שקרוב ליום שהתיר השו"ע נפילת אפיים בו .

וכן פסקו אחרונים רבים וביניהם המשנ"ב (ס"ק י"ז), שו"ע הרב(סעיף ד), ערוך השולחן(סעיף יא).  וכך  הכריע הגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן ז') והוסיף שבלאו הכי יש להקל בנפילת אפיים בבין השמשות כיוון שיש כאן ספק ספיקא ספק הלכה כדעת רבים מן הגאונים והראשונים שמותר לומר נפילת אפיים בלילה ואם תמצא לומר שאסור לומר בלילה שמא בין השמשות יום הוא. והובאו דבריו להלכה למעשה בילקוט יוסף (סימן רל"ג סעיף ו') ובהלכה ברורה (סימן קל"א ס"ק י"ז).

המג"א (ס"ק ט) דחה את ראייתו של הט"ז בטענה שכל ההיתר לומר נפילת אפיים באשמורת הבוקר הוא משום שזה לאחר חצות הלילה אך קודם חצות הלילה שהוא זמן התגברות הדינים אין לומר נפילת אפיים. והסיק האליה רבה (ס"ק ח) שלדעת המג"א אין לומר נפילת אפיים בבין השמשות.

וכך פסקו הבא"ח (פרשת כי תשא אות יד) , הרב נבנצל בשם הגרש"ז אויערבך (וכן הובא בהליכות שלמה פרק י"ג אות ד' הערה ו') והרב פוקס בשם הגרי"ש אלישיב (תפילה כהלכתה פרק י"ח הערה ס"ד) וטעמם דחמירא סכנתא מאיסורא (=סכנה חמורה מאיסור).

ב. ההבדל בין וידוי וי"ג מידות לנפילת אפיים

כאמור הבא"ח (פרשת כי תשא אות י"ד) פסק שאין לומר נפילת אפיים בבין השמשות אלא שכתב (שם אות ח') שדין זה אמור רק ביחס לנפילת אפיים ששייך בה סכנתא, אך וידוי מותר לומר כל בין השמשות (18 דק' אחרי השקיעה). כך פסקו גם כף החיים (ס"ק נ"א) והגר"מ אליהו זצ"ל (סידור קול אליהו עמוד רמ"ח) והוסיפו שאף אמירת י"ג מידות מותרת כל בה"ש ורק נפילת אפיים אסור.

ושאלתי את הגר"א נבנצל אם לשיטתו יש ג"כ לחלק בין וידוי וי"ג מידות לנפילת אפיים והשיב שאם הבא"ח סובר כך אז הוא מצטרף לדעתו ויש על מה לסמוך.  

לסיכום

לכל הדעות מותר לומר וידוי וי"ג מידות כל זמן בין השמשות(18 דק' לאחר השקיעה) ולגבי נפילת אפיים יש אוסרים ויש מתירים.

להלכה למעשה

לכתחילה יש לתכנן את זמן תפילת המנחה כך שלאחר חזרת הש"ץ יישאר די זמן שהוידוי, י"ג מידות ונפילת האפיים ייאמרו קודם השקיעה (כפי הזמנים הקבועים בלוחות).

בדיעבד אם הסתיימה חזרת הש"ץ לאחר השקיעה ועדיין הוא זמן בין השמשות (המקובל  הוא 18 דק') מותר לומר וידוי וי"ג מידות והרוצה ליפול על פניו יש לו על מה שיסמוך ואין הבדל בזה אם רוצה רק לומר המזמור "לדוד אליך"(כמנהג הספרדים), או אף ליפול ממש על פניו (כמנהג האשכנזים).

מכל מקום, הרוצה להחמיר שלא ליפול  על פניו לאחר השקיעה, אף במקום שכל הציבור נופלים על פניהם, רשאי, ואין בזה משום לא תתגודדו, וכן להפך, אם באותו מקום לא נופלים על פניהם והוא רוצה ליפול על פניו רשאי.                                                                             

 ואם נמשכה התפילה עד לאחר צאת הכוכבים אף בדיעבד  אינו רשאי לומר וידוי וי"ג מידות וכ"ש נפילת אפיים.

התשובה ניתנה ע”י רבני הישיבה