ש: האם כתיבה בלוח מחיק בחול המועד זה בעייתי? ת: כן.
ש: הולכי דרכים בסוכות שפטורים מהסוכה, ובן אדם מצא או הצליח
ליצור לעצמו סוכה בדרך, שהוא פטור. הוא יכול לברך לישב בסוכה?
ת: כן.
ש: עדיף לשבת כל החג בסוכה שלך? ת: אם אפשר.
ש: אז בחור ישיבה שההורים שלו מגיעים לירושלים, ויש להם סוכה
בדירה שלהם, אבל כל השנה הוא בישיבה, ויש סוכה של הישיבה. אז מה
נקרא הסוכה שלו? ת: איפה שהוא אוכל וישן.
ש: צריך לקוות שהדין שלנו נחתם בראש השנה או ביום כיפור?
ת: צדיקים גמורים נחתמים בראש השנה.
ש: מה זה צדיק גמור? ת: אין לו עבירות.
ש: אז כל מי שעשה רוב מצוות זה לא צדיק גמור והוא נחתם ביום
כיפורים? ת: כן.
ש: ומי נשאר עד הושענא רבה? ת: אפשר לתקן עד הושענא רבה.
ש: גם אפשר לתקן, הכוונה שאני צריך להאמין שהדין שלי נחתם ביום
כיפור, אבל אני יכול לשפר אותו ? או שהוא היה לא טוב ואני אהפוך
אותו לטוב? ת: לשפר.
ש: חוץ מן הדין, בן אדם יכול לדעת שהוא עשה תשובה?
ת: אם עשה מספיק, זה קשה לדעת.
ש: אדם שלא צם, והוא שליח ציבור קבוע והשנה מבחינת הבריאות הוא
לא יכול לצום. האם הוא יכול להיות חזן? ת: כן.
ש: עדיף למצוא מישהו אחר ? ת: לא.
ש: צריך לתת לו עלייה בשחרית? ת: כן.
ש: אם אדם הוא לא חזן קבוע וה וא לא צם בגלל הבריאות, האם עדיף
למנות מישהו אחר או אין בעיה והוא שווה לכל אחד אחר? ת: אין בעיה.
ש: חזן שמשלמים לו בראש השנה או יום כיפור, עדיין צריך לעלות אותו
לתורה? ת: אני חושב שכן.
ש: בסימן שכ"ח , סעיף י"ז, לגבי חולה בשבת. השולחן ערוך מביא ארבע
דעות, ופוסק כמו השלישית, שכתוב " ויש אומרים שאין בו סכנת איבר,
עושים בשינוי , ואם יש פה סכנת איבר עושים בלא שינוי ". המשנה ברורה
כתב ששינוי זה לאיסור דרבנן. ראיתי אחרונים שכתבו שזה גם איסור
דאורייתא. מה הרב אומר על זה?
ת: שינוי עושה את הדאורייתא לדרבנן.
ש: תפילה פרטית של בן אדם, הוא יכול לעשות אותה אחרי אלוקי
נצור? ת: כן.
ש: אז ביום כיפור שהכל זה מופיע אחרי אלוקי נצור, מותר לו להתפלל
תפילה פרטית בין כל ה ווידויים? ת: להתפלל כן.
ש: אז בין הוידוי מותר לו להגיד דברים פרטיים? ת: כן.
ש: לדעת הרב, יש לחתום ש "אותך לבדך ביראה נעבוד" או "מחזיר
שכינתו לציון בציון"? ת: יש נוהגים כך ויש נוהגים כך.
ש : מה הרב נוהג? ת: אני בדרך כלל לא חזן, אז אני לא נוהג .
ש: האם מותר לקבל ביום שבת קבלות לשנה החדשה? ת: מותר.
ש: כשמחליפים ל "המלך המשפט" , זה החלפת המשמעות לגמרי? ת: כן.
ש: האם יש עניין שלא להתקלח אחר הטבילה במקווה בערב כיפור?
ת: לא יתקלח מייד אלא כשיגיע לביתו.
ש: מה מכוון גבר שטובל בערב כיפור? ת: להיטהר .
ש: ראיתי שרבי פתחיה מצריך רק טבילה אחת, האם כך הלכה? ת: כן
ש: לא צריך שבע פעמים? ת: לא .
ש: אם הוא כבר טהור אז מה יכוון בטבילה ? ת: להיות טהור.
ש: כשאדם טובל, הוא חייב לכוון לטהרה או עצם הטבילה תטהר אותו
בלי כוונה? ת: יותר טוב שיכוון .
ש: לפני הטבילה בערב יום כיפור צריך להיזהר מחציצה ? או שזה כמו
טבילת עזרא שלא מקפידים ? ת: לא מקפידים .
ש: יש אחרונים שאומרים שגם בנות רווקות צריכות לטבול ביום
הכיפורים. ויש אוסרים כי על פי הריב"ש זה יכול להיות בעייתי . מה הרב
פוסק ? ת: מותר לטבול.
ש: אישה שמניקה בהנקה מלאה, הרב מורה שלא צריכה לצום?
ת: אם היא חוששת שיחסר חלב לתינוק, לא צריכה לצום, בדרך כלל
יספיק אם תשתה לשיעורים .
ש: יש עניין לשאוב חלב לפני הצום אם היא יכולה ? ת: אם אפשר , כן.
ש: צריך או ראוי ? ת: אם יש לה מספיק אז היא צריכה.
ש: האישה שהרב אומר שש ותה לשיעורים, היא צריכה להתחיל לצום ואם
היא מרגישה אז מתחילה לשתות , או שמתחילה שותה לשיעורים ?
ת: תלוי מהמצב שלה.
ש: אישה מעוברת? ת: גם כן תלוי מהמצב שלה .
ש: אם האישה במצב טוב היא צריכה לצום כרגיל ? ת: כן.
ש: אדם שהוא חולה סכרת והוא לוקח אינסולין והוא עבר חמצת סוכרתית ,
האם הוא צריך לצום בצום כיפור או בשאר הצומות ?
ת: מה שהרופאים יגידו לו.
ש: בחול המועד מותר לכתוב דברי תורה על מחשב? ת: לא .
ש: למה לא?
ת: כל מה שאפשר בלי להשתמש במחשב, עדיף בלי המחשב.
ש: הרב אומר שעדיף להימנע? ת: כן.
ש: נגמר זמן אלול , ואדם רוצה לעשות חזרות, ל כתוב סיכומים בבין
הזמנים, אז אם הוא לא יכתוב במחשב ב חול המועד , אז זה מוריד לו כמה
ימים, אז בכל זאת לא יכול? ת: אם הוא לא יכול בלי זה אז מותר לו.
ש: במקום שמותר כתיבה רגילה, אז יהיה גם מותר מחשב או שהרב אומר
שמחשב יש בזה צד יותר גרוע? ת: יותר גרוע .
ש: שמעתי בשם הרב שיש הבדל אם הוא עושה במחשב עצמו , אם זה כתב
אשורי או כתב אחר , יש בזה הבדל? ת: יכול להיות.
ש: למה ? ת: כתב אשורי זה יותר כתיבה.
ש: לא כתבו שמי שזה אפילו רק מועיל לו ללימוד , הכתיבה , אז הוא יכול
שזה דבר עבד בשבילו , שהלימוד יהיה ברמה יותר טובה?
ת: אם זה באמת ככה אז כן .
ש: ב"אשמנו בגדנו" זה ב סדר האלף בית . למה יש שלוש מהאות ת'?
ת: כבר נגמר הוידוי ולכן אפשר לשים עוד אותיות .
ש: הגשם שירד שבוע שעבר, אז זה היה בסדר? ת: כן.
ש: ומה לגבי בפסח, שאנחנו עוברים להגיד מוריד הטל?
ת: רק בלילה הראשון של סוכות.
ש: למה דווקא בלילה הראשון של סוכות זה קללה?
ת: כי עיקר המצווה זה הלילה הראשון.
ש: הרב מתכוון עיקר המצווה מדין של גזרה שווה שיש מצווה לאכול?
ת: כן.
ש: ואם במהלך כל חג הסוכות הגשם יורד או שמפסיק רק באמצע הלילה.
ואז יוצא שהוא לא יוכל בכלל לקיים את המצווה. ינסה בכל זאת להיכנס
לאיזה דקה שתיים כדי לקיים את המצווה? ת: רק בלילה הראשון.
ש: וגם אם יורד גשם ממש חזק, עדיף שייכנס לדקה, יאכל איזה משהו
ויצא? ת: כן.
ש: הרב אומר שעדיף לא להגיד "עושה שלום במרומיו" במקום " עושה
שלום ". למה? ת: כי "עושה שלום במרומיו" זה פסוק ]איוב כ"ה, ב[ .
ש: הרב אומר שעדיף שלא לומר אפילו בקדיש?
ת: אני לא יכול להגיד, כתוב מותר, צריך להגיד.
ש: מה א ם להגיד " לעילא ולעילא " , זה גם כן בעייתי או שזה אפשר להגיד?
ת: אפשר להגיד.
ש: עם ו' או בלי ו'? ת: אומרים "לעילא לעילא ".
ש: חובש שחושש שביום כיפור הוא יצטרך לטפל בפיקוח נפש, אבל כדי
שיהיה לו כוח, אז הוא יצטרך לשתות קצת. האם מותר לו להקצות מערב
הצום איזה בקבוק לשתיה ואז כל הצום הבקבוק הזה לא יהיה מוקצה?
ת: כן.
ש: צריך בכלל להקצות בקבוק בשביל שלא יהיה מוקצה? מים זה מוקצה?
ת: תלוי, איפה שאין תינוקות ואין צורך במים ביום כיפור אז זה יהיה
מוקצה.
ש: אבל אפשר להשתמש בהם לשטיפת ידיים?
ת: אם זה לצורך, אז זה לא מוקצה.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א