שאל את הרב

ש: הגמרא אומרת "עביד איניש דזבין ליומא", מה הסברא? הרי אף אחד לא עושה
דבר כזה? אם הוא רוצה ליום אחד, אז הוא ישלם מחיר מאוד נמוך, והוא מראש
יגיד שהוא רק קונה את הפירות. הוא לא אומר אני קונה, אף אחד לא אומר אני
קונה שדה כשהוא רק רוצה פירות של יום אחד. אין כזה דבר. מה הגמרא מתכוונת?
ת: הוא כן רוצה לקנות, הוא קונה שדה ולמחרת הוא מוכר את זה למישהו אחר.
ש: אבל מדובר בקרקע גזולה ואין אחריות בכלל, אפילו כסף הוא לא יקבל.מאני
לא מכיר אף אחד שיקנה ליום אחד?
ת: אתה לא מכיר, הגמרא מכירה.
ש: בשולחן ערוך בהלכות קריאת שמע של ערבית, הבית יוסף כותב: מצא ציבור
שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפילה, יתפלל עמהם ואחר כך יקרא קריאת
שמע. המשנה ברורה אומר: ואם הם עוסקים עדיין בברכות, הוא ימתין עד שיגיעו
הציבור לשמונה עשרה, יוכל לומר קריאת שמע בברכותיה עד שומר עמו ישראל
לעד, יעשה כן וידלג על "ברוך השם לעולם". אבל עכשיו בארץ ישראל לא
אומרים "ברוך השם לעולם". אז מצאתי בדרשו שהם כותבים: ולדלג על ברכת
השכיבנו כדי להספיק תפילת הציבור, הורה הרב שלמה זלמן אויערבאך בהליכות
שלמה שאף שמדין מותר לעשות כן, לדלג על "השכיבנו", שלא נהגו כן, ואך
במקומותינו, כיוון שלא נהגו כן, אין לשנות. אז לפי הרב שלמה זלמן, אם אני קצת
מאחר לערבית והם כבר באמצע קריאת שמע, עדיף שאני בכלל לא אתחיל עם
הברכות בגלל שאני יודע שאני לא יכול לדלג על "השכיבנו"? ת: נכון.
ש: אז אין עדיפות גם להגיד רק קריאת שמע?
ת: תגיד קריאת שמע אחר כך, אחרי ברכו
ש: מה שהרב אמר אחרי ברכו יש עניין דווקא לסמוך את זה לברכו שאחרי?
ת: כן.
כמו שבתחילת התפילה הוא אומר ברכות קריאת שמע אחרי ברכו? ת: כן.
ש: בערבית של שבת אפשר לדלג על "ושמרו "? ת: כן.
ש: האם צריך לתת מעשרות כספים? ת: מי שיש לו, צריך לתת.
ש: זה חיוב דאורייתא או דרבנן? ת: זה מנהג טוב.
ש: מה הגדר של צדקה שכל בן אדם צריך לת ת? מיליונר צריך להביא אותו כמות
של מישהו שהוא עני? ת: מיליונר יכול להפריש יותר ממעשר.
ש: עני, גם צריך לתת צדקה? ת: רק אם יש לו .
ש: כמה זה מספיק שיצטרך לתת צדקה? ת: שיש לו מספיק לפי צרכיו.
ש: בשבת נפל הגנרטור באיזה בית כנסת, הכל היה חשוך. זה בית כנסת שיש בו
הרבה לומדים בשבת והיה דיון להביא גוי לצורך הרבים. עכשיו, הגנרטור נפל לא
רק מהבית כנסת, אלא מכל השכונה. אפשר להגיד לו שיגיע ללחוץ על הגנרטור
לתקן אותו בשביל כל השכונה? ת: כן.
ש: כי זה פסיק רישא בגוי? ת: כן.
ש: אם יש אפשרות להעביר את זה לחשמל, על פי הרב שלמה זלמן אוירבך
מעיקר הדין כשיש חשמל מותר להשתמש. עכשיו, יש אפשרות או להעביר את
בית הכנסת, שיעביר את זה לחשמל ואז הוא יטפל רק בבית הכנסת, או שוב יטפל
בגנרטור של כולם? ת: בין כה וכה צריך להביא אותו שיטפל.
ש: ערבות גדלות עם כל ההקפדות של ההלכה ללא חשש שביעית, לבלוב, שפה
חלקה. זה טעון גניזה? ת: חושב שלא.
ש: בשו"ע ]ס' קפג[ כתוב שכוס של ברכה טעון שטיפה מבפנים ומבחוץ. זה אומר
שאם חבר שלי עכשיו קידש ואני באתי אחריו והוא שתה את כל היין. אני יכול
להשתמש בכוס מיד אחריו ללא שטיפה? ת: לא, צריך לשטוף.
ש: אם נשאר קצת יין אני יכול להוסיף יין ולא צריך לשטוף?
ת: לא, צריך להוציא את היין לכלי אחר ואז לשטוף.
ש: אם כבר קידשתי על כוס כזאת, יצאתי? ת: יצאת.
ש: בהמשך לשבוע שעבר )שאלו את הרב למה לא מפסיקים לומר "ותן טל ומטר
לברכה" שבועיים לפני פסח, והרב ענה "מפני שהם יכולים לבוא עם מגפיים"( –
למה שלא יבואו עם מגפיים לפני סוכות ואז לא יצטרכו לחכות לעולי הרגל
באמירת "ותן טל ומטר"?
ת: כי אף אחד לא הולך אז עם מגפיים, ואחרי פסח בכל מקרה יש עליהם מגפיים
והם ידאגו לא לשכוח בירושלים
ש: אשה יכולה לשתות מהיין של ההבדלה? ת : נוהגים שלא.
ש: אם ילדה קטנה רוצה לשתות?
ת: כדאי יותר להרגיל שלא. מספרים שייצמח להן זקן.
ש: מאיפה הגיעה האמונה על הזקן? נטו בשביל להרחיק אותן מלשתות?
ת: זה הסיפור.
ש: אם יש אשה שגרה לבד, היא צריכה לשתות? ת: כן.
ש: נשים צריכות להפקיד במאה ברכות בכל יום? ת: לא.
ש: האם לויים צריכים להזדרז בתפילה, כדי שיוכלו ליצוק ידיים לכהנים? ת: לא.
ש: מה הרב אומר לגבי אופניים ביום שבת? ת: נהוג שלא.
ש: אבל מעיקר הדין, יש בזה איסור? נגיד עכשיו אדם שמתחזק, והוא חוזר לאט
לאט. ואם יהיה לו אופניים, זה יקל עליו ויעזור לו להתחזק עוד יותר.
ת: אפשר להקל עליו.
ש: אדם שכל הזמן כוסס ציפורניים, גם בשבת, אז הוא שאל אם חייב לשים על היד
כפפות? ת: חייב ללבוש כפפות.
ש: שאלו כהן מסורתי שעולה לנשיאת כפיים. אם הוא מחלל שבת, יש לזה סתירה?
ת: זה סתירה, אבל מה אפשר לעשות.
ש: בוא נניח שבכל סעודה בשבת יש לי מספיק אוכל, אבל קניתי משהו מאוד
מכובד בשביל שבת. האם יש עדיפות בסעודה מסוימתאחת שאני מוסיף את זה?
ת: אם לא משנה לך מתי אז בבוקר.
ש: האיסור לכהן שישא כפיים אחרי שהוא רצח מישהו, זה רק לרציחה שאסורה?
לדוגמא כהן שרצח עמלק כשר לברך? ת: כן.
ש: אז בשאלה הקודמת, נגיד הרופא שבלא אשמתו היה איזה תקלה שהוא, החולה
שלו נפטר. והרופא הוא כהן. אז הוא יכול לשאת כפיים?
ת: תלוי מה הפוסקים אומרים, אני חושב שכן, לא יודע.
ש: מלכתחילה עדיף לכהן לא להיות רופא?
ת: נכון, מפני שהרבה פעמים יצטרך להיטמא למתים.
ש: דין תפילין זה חיוב כל היום או זה חיוב פעם ביום ומצווה כל השאר?
ת: כל היום , אבל רוב בני אדם לא יכולים את זה.
ש: אבל בעיקרון החיוב הוא כל היום? ת: בעיקרון זה כל היום.
ש: בהקשר של 100 ברכות, האם ברכה בזמן השקיעה מצטרף ליום הזה או ליום
הבא?
ת: אני חושב שליום הבא. אבל תלוי, אם הוא עשה סעודה שלישית וזה נמשך אחרי
השקיעה, אני חושב שזה עדיין שייך ליום שעבר, אבל ביום חול, זה מצטרף ליום
הבא.
ש: בסעודה שלישית במצב זה האם אומרים "יעלה ויבוא" או רק "רצה"? לאיזה יום
אנו מייחסים את ברכת המזון? ת: לסעודה שלישית שייך, כי הוא התחיל ככה.
ש: אדם לא הספיק להגיד איזהו מקומן בשחרית, וכבר הגיע צאת הכוכבים, יש עניין
להשלים או שזה כבר שייך למחר? ת: שייך למחר.
ש: אז אם הוא אומר עכשיו בלילה, הוא פטור מלהגיד מחר בבוקר?
ת : אני חושב שלא יגיד בערב.
ש: ברכה שאני אומר כדי להשלים למאה ברכות נחשבת ברכה לצורך? לדוגמא, אם
אני שותה מים, מברך "בורא נפשות", שוב מברך "שהכל" ו"בורא נפשות "?
ת: אם ידעת מראש שאתה תשתה הרבה פעמים זו ברכה שאינה לצורך.
ש: לאחר כמה זמן מאז שהציבור התחיל שמונה עשרה צריך לחכות לחזרת הש"ץ
ולהתפלל עם החזן ע"מ להספיק לקדושה? ת: לא צריך לחכות.
ש: ואם אתה כהן ואתה צריך לעלות לברכת כהנים? ת: יקצר בשמונה עשרה.
ש: במצב זה, האם מותר לכהן להסתפק בברכת הביננו? ת: לא.
ש: אדם שהקדים כמה דקות לתפילה עדיף שיגיד את הקורבנות שבדרך כלל לא
חייבים לומר? או שיגיד את מה שצריך ואז יתחיל פסוקי דזמרה בכוונה?
ת: פסוקי דזמרה עדיף.
ש: האם מותר לאדם שכבר הניח תפילין היום להניח שוב בשקיעה? ת: לא אחרי
שקיעה.
ש: בעבר שאלנו את הרב על ברכת הטוב והמטיב עקב שמועה טובה שחזרו חטופים.
הרב אמר כשיחזרו כל החטופים. אז עכשיו שעומדים לחזור גם החטופים המתים, אז
נברך? או שאפילו החטופים החיים מספיק? ת : מספיק החיים.
ש: אז אדם שלא בירך על החטופים החיים יברך עכשיו או שכבר יחכה למתים?
ת: יחכה שיחזרו כולם.
ש: לגבי החטופים שחזרו הברכה הראויה היא לכאורה מחיה המתים, לא?
ת: זה לקרובי משפחה ואנשים קרובים.
ש: אז נגיד קרוב שבירך שהחיינו במקום, הוא יכול לברך אחרי זה מחיה מתים?
ת: יכול לברך.
ש: והברכת שהחיינו הייתה לבטלה? ת: לא.
ש: לכתחילה צריך לברך רק מחיה המתים ולא שהחיינו? ת: כן
ש: מי שרואה את הירדן יכול לברך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה?
ת: תלוי איפה בירדן.
ש: ומישהו שהולך ליריחו? ת: דרך חומת יריחו הוא יכול.
ש: אדם ששכח להתפלל שחרית ועכשיו מתפלל במנחה פעמיים, האם לשניהם צריך
מניין ? ת: אם יש כדאי.
ש: אם האפשרויות הן או להתפלל פעמיים בסמיכות או לחכות מספר דקות וכך גם
השנייה תהיה במניין, מה עדיף? ת: לא יודע.
ש: אם אדם נזכר שלא התפלל מנחה דקות ספורות לאחר השקיעה יתחיל מנחה או
שיתפלל פעמיים ערבית? ת: ערבית פעמיים.
ש: במקרה כזה , לא ניתן לסמוך על הדעות שהשקיעה היא 13 וחצי דקות לפני צאת
הכוכבים? ת: אחרי השקיעה אין להתפלל.
ש: הרב אומר גם שצריכים לסיים את שמונה עשרה עד השקיעה, נכון? ת: כן.
ש: אדם שהיה חולה ולכן קם מאוחר צריך לסיים או להתחיל לפני חצות?. ת: לסיים
עד חצות.
ש: למה לא סומכים על התוספות שאומרים על בלעם שהתחיל את הקללה בזמן
שהקדוש ברוך הוא כעס והמשיך אחר כך. נלמד מזה שמי שמתחיל בזמן תפילה,
נגיד לפני השקיעה, אז זה בסדר להמשיך אחר כך, זה עוד מתייחס להתחלה? ת: לא
פוסקים ככה.
ש: בתפילה שיש בה על הניסים, אנו יודעים שאם הוא לא הזכיר על הניסים, הוא לא
חוזר. אם הוא במצב כזה שאם עכשיו הוא יתפלל, הוא יספיק את התפילה לפני
השקיעה, בלי על הניסים, אם הוא יגיד על הניסים, הוא לא יספיק, מה יעשה?
ת: הוא צריך להתפלל עם על הניסים.
ש: לא עדיף שיאמר לאחר יהיו לרצון? ת: יגיד במקום.
ש: בחנוכה, עדיף להדליק בצאת הכוכבים, אבל אין ברוב עם הדרת מלך, או לחכות
עוד חצי שעה ויתאספו אנשים ואז יהיה ברוב עם הדרת מלך?
ת: עדיף בצאת הכוכבים, מברוב עם.

התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א