ש: מה כל כך מיוחד במקום 'הר אפרים'? בכל תחילת יהושע, שופטים ושמואל
תמיד מופיע המקום הזה. מה כל כך מיוחד במקום הזה? ת: לא יודע.
ש: מה היה כל כך מיוחד על המלחמה של דבורה שזה היה כל כך יותר גדול מכל
המלחמות של כל השופטים? ת: יותר גדול, אבל היה שירה, חזרו בתשובה.
ש: בדברי הימים ]ד', מ"ג( כתוב על בני שמעון שהם הלכו להר שעיר, "ויכו את
שארית העמלק, וישבו שם עד היום הזה", עם בני מנשה בראשם. איך הם ישבו שם?
הרי הר שעיר זה ירושה לבני אדום! ת: הם כבשו את האיזור שם.
ש: לא אומרים שהדין הזה רק לעתיד לבוא? ת: כנראה.
ש: למה הם בכלל התיישבו שם? לא עדיף בעבר הירדן המערבי?
ת: לא היה להם מספיק מקום, יהודה כבר סיפחו אותם.
ש: הקיני, הקניזי, והקדמוני – אם נכבוש אותם, נוכל להתיישב שם? כל ההבטחה
לעתיד לבוא שייתן אותם, זה רק בהנחה שלא כבשו, אבל אם נכבוש אז אפשר
כבר עכשיו? ת: כן.
ש: כשבנ"י רצו להיכנס לארץ, אז הם לא נגעו בארץ של מואב ואדום, אבל אם
כאשר אנחנו כובשים אין בעיה – אז למה לא נגעו בהם?
ת: את עמלק אין בעיה לכבוש.
ש: אבל עמלק זה בני אדום ממש? ת: את עמלק נצטווינו להשמיד.
ש: אז אם אנחנו משמידים את עמלק שנמצאים בשטח של מואב – מותר לגור שם?
ת: יכול להיות.
ש: זה שרק בני שמעון ומנשה בראשם כבשו את האזור הזה – זה נחשב כיבוש יחיד?
ת: יכול להיות שכן, לא יודע.
ש: העיר "אדְ מה" מחמשת מלכי סדום – זה מלשון אדָ מה?
ת: לא יודע. למאי נפק"מ?
ש: מאוחר יותר, בימי שלמה, כתוב שהוא יצק "במעבה האדָ מה בכיכר הירדן" –
יש קשר בין הדברים? ת: לא.
ש: העכברים שהפלישתים שמו ליד ארון הברית, זה היה עבודה זרה?
ת: לא. זה מתנה לאלוקי ישראל.
ש: איך אפשר לא לשפוט אנשים? ת: לא לשים לב יותר מדי לאחרים.
ש: מותר להשתמש בספר קודש בתור מעמד לגמרא?
ת: אם הוא כבר נמצא – מותר לשים עליו, אבל לא לקחת אותו בשביל זה.
ש: אם הוא כבר פה, מותר להעמיד אותו כדי שישמש כמעמד?
ת: להזיז אותו קצת – מותר, להביא בשביל זה – לא.
ש: כשמתקנים ספרים, נגיד בכריכות, צריך לשים משקל על הספר הכרוך – מותר
להשתמש בספר קודש כ"משקל" לספר קודש אחר? ת: לא.
ש: אם יש לי ערימת ספרים, וחוץ מתנ"ך שהכי למעלה, יש גם משניות, גמרא וכו'
צריך להקפיד על סדר מסויים?
ת: תורה שבכתב למעלה, ותורה שבעל פה למטה.
ש: חייב לשים חמישה חומשי תורה, מעל ספר תנ"ך?
ת: חומש מעל הנביאים וכתובים, גם אם זה מעל ספר תנ"ך.
ש: אם יש סידור שהוא גם חומש וגם סידור – מה הדין?
ת: העיקר זה הסידור )כך בד"כ, אם במקרה הזה העיקר זה חומש – אז פוסקים כמו
דין של חומש(.
התשובה ניתנה ע”י מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א