שאלה: שלום וברכה! א.אנו משתדלים להנהיג את ביתנו ע"פ התוה"ק. פעמים רבות ובפרט בתקופות עמוסות במיוחד אנו רוצים להשתמש בכלים חד-פעמיים כדי לחסוך בזמן (של שטיפת כלים), מאידך ידוע שהדבר פוגע באיכות הסביבה כיוון שהכלים אינם מתכלים. כיצד ראוי לנהוג ע"פ התורה בשאלה זו? ב.כיצד יש לנהוג אם הדבר נוגע לביטול תורה? לעיתים אני יודע […]
שימוש בכלים חד פעמיים Read More »
שאלה: לכ' הרב שליט"א הנה הסתפקתי בביאור שם "אלהינו" מה יש לכוין. דהנה בשו"ע סימן ה' כתוב שכשמזכיר שם השם בברכות יכוין כך וכך ובשם אלקים יכוין: "תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם". והנה מזה היה נראה שיש לכוין הכי. אולם שמעתי מחכם אחד שליט"א דמה שכתב בשו"ע זה על שם "אלהים" אבל בשם "אלהינו" נוסף עוד
שאלה: הסתפקתי בביאור דברי הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ח': "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו. אפילו עני המחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו
שאלה: רציתי לשאול את דעת הרב שליט"א. בהרבה מסמכים כגון פתיחה של חשבון בנק, רכישה של קו טלפון וכדו' יש סעיף מפורש שבמקרה של סכסוך בית המשפט יכריע בדבר א. האם יש בכך בעיה של ערכאות של גויים? ב. אם כן, כיצד ניתן לפתוח חשבון בנק לדוגמה בלי להיכנס לבעיה זו, בהנחה שאין מצידם הסכמה
הסכמה לדיון בפני בית משפט אזרחי Read More »
שאלה: שלום הרב . אשתי ראתה כתם בצבע חום בזמן שאנחנו מותרים. האם היא חייבת לעשות בדיקה או שאנחנו יכולים להמשיך לנהוג בטהרה כרגיל ? תודה רבה לרב תשובה: בזה לכולי עלמא מותרים ואין צריך בדיקה, אבל יש ליתן יתר תשומת לב שלא מתפתחת כאן וסת. התשובה ניתנה ע"י מו"ר ראש הישיבה הרב ברוך וידר
שאלה: כבוד הרב שלום, רציתי לדעת האם מבחינה הלכתית אפשר לרכוש דיסק של זמר שיש בו נניח 12 שירים שאני לא מעוניין בהם, כנגד 12 שירים שהורדתי השייכים לאותו זמר, אך הם אחרים ובהם אני כן מעוניין. האם במידה ואני לא מוצא מהיכן לרכוש שירים בודדים של זמר מסוים אך יש אפשרות להוריד אותם למחשב,
הורדת שירים מהאינטרנט Read More »
מעביר השיעור: כללי תאריך השיעור: תשע"ז לצפייה בשיעור:
יום הולדת לרב הדרי Read More »
שאלה: שלום אצלנו בבית כנסת בוכרים, בחג שמחת תורה, מכרו מטפחות של ספר תורה (תרומה לבהכ"נ), על מנת שיחזירו אותם במוצאי חג שמחת תורה. אני זוכר שכך גם היו נוהגים בבוכרה. המטפחות האלו היו כסגולה או קמיע, ולא בשביל ליהנות בתשמישי חול. שאלה 1. האם יש התר בדבר? שאלה 2. מהי כוונת הכתוב בש"ע סי'
שאלה: ידוע שלתימנים ולחלק מהספרדים יש מסורת להגיית ד' רפויה, שמאפשרת הארכת הד' במילה "אחד" ב"שמע ישראל". האם אשכנזי גם צריך לעשות כמוהם? האם אפשר או צריך לעשות כן דוקא בפס' ראשון של שמע או שעדיף לנהוג כמותם בזה גם בשאר התפילה ובקריאת התורה? תשובה: שלום רב, אשכנזי אינו צריך להגות את הדל"ת של אחד
שאלה: אני מתפלל בנוסח אשכנז, וראיתי שבכל הסידורים הישנים לא מופיע לומר יהיו לרצון לפני אלקי נצר, ושלדעת הגר"א יש עדיפות שלא לומר זאת, אך המשנ"ב הביא בשם האחרונים שטוב לומר יהיו לרצון לפני התחנונים. אני התרגלתי לומר "יהיו לרצון" במשך שנים, כיון שמישהו אמר לי שאם אומרים פסוק שמתחיל ומסים באותיות שמי לאחר התחנונים,
